גרינשפן פרימר לקחה חלק בהתקוממות הארגון היהודי הלוחם בגטו ולאחר שהמרד דוכא הצליחה לחמוק דרך תעלות הביוב אל מחוץ לגטו הבוער. היא הצליחה להגיע עם קבוצת חברים מלוחמי הגטו ליערות וישקוב והצטרפה לפרטיזנים. בעת המרד הפולני הייתה בוורשה ונעצרה על ידי לאומנים פולנים אך נחלצה מידיהם.
לאחר שנמלטה מהגטו הבוער וההרוס דרך תעלות הביוב הצטרפה לשורות הפרטיזנים ביערות וישקוב. מקץ חודשים אורכים ביערות הגיעה לוורשה בעיצומו של מרד ורשה הפולני. היא נאסרה על ידי אנשי המיליציה הלאומנית הפולנית "ארמיה קראיובה", שם נחקרה בעינויים. היא נחלצה משם ועם תבוסת הגרמנים במלחמת העולם השנייה היא נפגשה בוורשה עם השורדים המעטים מחברי הארגון היהודי הלוחם ובהם חברה למחתרת היהודית, חיים גרינשפן פרימר. הם עלו ארצה באניית מעפילים בשנת 1945 וכאן הקימו את ביתם. בעלה פרסם את פרקי זכרונותיו בספר העדות "מן הדליקה ההיא".
התרעות פיקוד העורף