"כשסיימנו להעביר את התינוקות רצתי לגינה והפעלתי צינור", סיפר ליאני. "את העץ שבער ליד הבית הצלתי לכבות. ואז רצתי לבית של השכן וניסיתי לכבות את האש עם צינורות גינה שלי ושל השכן ולא הצלחתי. לא היה שם אף כבאי ואף שוטר. למזלי הרע, שכן אחד היה באילת, השני בירושלים, השלישי בנהרייה , גם שאר השכנים לא היו בבית ואני לבד. ניסיתי לכבות, כי אמרתי שאם האש תשרוף את הבית של השכן והבית שלי, היא תתפשט לכל השכונה. דילגתי כמו בסרט מצויר בין הבית שלי לבית של השכן עם צינור, רודף אחרי האש שמדלגת בגינה. שלושים מטר ממני היה עץ דקל שבער ושם כן היו שכנים שהשפריצו מים. כשהגיע אלי שכן עם מסכה, מהגרמנים שגרים פה, ביקשתי שיפרק את בלון הגז, כי אני לא מצליח להגיע אליו, ואז כבר נרגעתי שלפחות לא יהיה לנו פיצוץ. הוא הגיע אלי אחרי שהם גם פינו את הילדים שלהם ובאו לעזור לנו. הצלחנו למנוע מהאש להתפשט לבית הבא, ועדין הכבאים לא הגיעו. עברו שוטרים וביקשו להתפנות, אבל אני לא התפניתי וצעקתי כל הזמן לכבאים שיבואו.
"בדיעבד אולי הייתי צריך להתפנות. זה לא בסדר שלא התפניתי, אבל עובדה שהצלחנו להציל פה את העסק", הוביף ליאני. "תמול בלילה, בשעה אחת וחצי עדיין לא נרדמתי וניסיתי להבין מאיפה היו לי הכוחות האלה. אנשים אחרים ברחו. שכנה אחת פינתה תינוק אחד, ביקשתי ממנה שתכבה את האש מהכיוון שלה. היא ניסתה, היה לה חם, אז היא לקחה את הכלב והחתול והלכה לאמא שלה. כרגע יש באוויר מסוקים ומג"ב מסתובבים. המקום ריק לגמרי. גן הילדים לא נפתח. יש ריח חזק באוויר והרוחות עדיין חזקות".
התרעות פיקוד העורף