כשהלהבות אחזו בחיפה, ורד שומלק קיבלה טלפון היסטרי מחברתה, שחר, שסיפרה שהיא תקועה בעבודה בתל אביב, וכלבתה האהובה, לינק, נמצאת לבד בדירה, בעוד השכונה מסביב בוערת. “היא הייתה בלחץ גדול”, שומלק נזכרת. “לי יש חתול, וכל מי שיש לו בעל חיים מבין את הסיטואציה. הוא לא נמצא באזור, יש חוסר אונים, והכבאים, שעשו עבודת קודש, חיפשו קודם כל אנשים להציל”.
שומלק איתרה בפייסבוק את העמוד של עמותת “תנו לחיות לחיות”, שהציעה עזרה לכל מי שנמצא בצרה, וכעבור חצי שעה עמדו שלושה מתנדבים מחוץ לדלת. הם הרגיעו את לינק הכלבה, שאינה רק מבוגרת, אלא גם כמעט חירשת. “הם סיפרו שבדרך כלל בעל חיים במצב כזה מתכנס בתוך עצמו”, מוסיפה שומלק. “הוא ילך למקום בבית שבו הוא מרגיש בטוח ולא תמיד ינבח בחזרה. רק שכאן היה סוף טוב. חוץ מריח מנגל, לינק הכלבה במצב מצוין”.
באסונות מסוג זה, כשכוחות הביטחון ולוחמי האש עסוקים בניסיון למנוע אבידות בנפש, לא פעם מי שנותרים מאחור הם בעלי החיים, שלא תמיד שורדים את התופת. “פניתי למשטרה ולכיבוי אש, ושם אמרו לי: “’עם כל הכבוד, אנחנו קודם כל בעניין בני האדם’”, סיפרה אתי אלטמן, מייסדת עמותת “תנו לחיות לחיות”. “נכון שאנשי חברת חשמל וכבאים חילצו כלבים והצילו חיים, אבל כואב לי שבחדשות אומרים שלא היו נפגעים, כשרפת נשרפה ולולים נשרפו. יצורים חיים ונושמים נשרפו בעודם חיים. אפשר לדבר גם עליהם. יהונתן גפן כתב בזמנו שאלוהים ברא קודם כל את החיות, ולאחר מכן את שאר הטעויות”.
אשת ראש הממשלה שרה נתניהו יצרה אתמול קשר עם אלטמן והציעה את עזרתה. “אני אעזור בכל מקרה שקשור לשריפות, וצריך להציל בעלי חיים”, כתבה נתניהו. ח”כ איציק שמולי (המחנה הציוני) מצדו החליט לכנס את ועדת המשנה לעניין מניעת צער בעלי חיים, שהוא עומד בראשה. “דווקא לאור התפקוד המצוין של כוחות הביטחון, יש מקום לשאול איך אפשר להרחיב את המקצועיות ולהחיל אותה על תחום הצלת בעלי החיים באזורים מוכי אסון”, אומר ח”כ שמולי. “העובדה שלא סופרים אותם כסוג של נפגעים יוצרת תמונה מעוותת שנוחה לכולם ומאפשרת לנו להתעלם מהבעיה. בעיני צריכים להשקיע לא פחות משאבים ומאמצים בהצלת בעלי חיים. לא צריך להמציא את הגלגל. נבקש ממחלקת המחקר של הכנסת שתעשה בדיקה מה קורה במדינות אחרות. אני יודע שבצרפת, ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה יש היערכות מיוחדת לשעת חירום. זה בא לידי ביטוי בכוח אדם, בכלי רכב ייעודיים, מכשור. באירוע כזה, כמו שמוקפצים כוחות ביטחון והצלה לבני אדם, יוקפצו ניידות לפינוי והצלת בעלי חיים. כנראה לא נציל כל צב בחורשה, אבל נמזער נזקים. נפסיק את הגישה שאומרת ‘אין בעיה’”.
יש לכם נתונים כמה בעלי חיים נפגעו בגל השריפות האחרון?
“עדיין לא הגיעו מספרים, אבל נחרדתי לגלות שבחלק מהמקומות שמענו דיווחים שמחלצים השאירו בעלי החיים מאחור. הם שאלו אם יש בני אדם לכודים, וברגע שראו שכולם חולצו - המשיכו בדרכם. לכן היו מתנדבים שרצו לזירות, לעתים מסוכנות, כדי לחלץ. לא חושב שזה צריך להיות ככה. חייבת להיות תורה מסודרת בנושא”.
לשאלה כיצד במכבי האש מתמודדים עם בעלי החיים שנמצאים בסכנה בעת שריפה, נמסר מדוברות מכבי האש: “אנחנו מחלצים בעלי חיים בשגרה ובחירום. בחיפה חילצנו בעלי חיים”.
“אין אופציה לבכות"
כבר במהלך שריפות הענק שפרצו בחיפה, היה ניסיון בעיר לדאוג לבעלי החיים שנמצאו בסכנה. כך למשל, הוקדשה כלבייה לכל מי שנזקק להשגחה על כלבו וללא תמורה. “הגיעו מעט מאוד, כי רוב הכלבים עזבו עם בעליהם”, סיפר ד”ר דרור דגן, מנהל השירות הווטרינרי בחיפה. “זה טבעי ונכון, אבל אני צופה שבהמשך אנשים, שיש להם בעיה בדיור, יזדקקו לשירותינו, ואנחנו בשמחה ניקח את הכלבים כדי לתת מענה”.
המראות של העיר שעלתה בלהבות הזכירו לד”ר דגן, וטרינר ותיק, את ימי מלחמת לבנון השנייה, אז שלל רקטות פגעו בעיר וסיכנו לא רק חיי אדם, אלא גם את בעלי החיים.
לא מדובר כעת רק בחיות הבית שנמצאות בסכנה. חיפה, בגלל מיקומה הגיאוגרפי וריבוי הצמחייה שגדלה בה, מושכת אליה לא מעט חיות בר. “אני לא פסיכולוג של בעלי חיים, אבל בוודאי שיש טראומה מאירוע כזה”, אומר ד”ר דגן. “זה החזיר אותי למה שהיה פה בזמן המלחמה. המראה של בית נשרף מול העיניים לא כואב רק לבני האדם, אלא גם לבעל החיים שמכיר את המקום. האזור שלנו הוא בית גידול. אני מעריך שחיות הבר שהיו יכולות לברוח - ברחו מהאש, אבל בנוגע לחיות הקטנות, הזוחלים, אין לנו כרגע מדד. כמו שיש פגיעה קשה בצומח, כך גם החי נפגע”.
ביום שישי האחרון הגיע לבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים נחש תלום־קשקשים באורך מטר, שנפגע מהשריפה באזור קיבוץ עין השופט. הנחש נכווה, אבל למרבה השמחה של הצוות הרפואי, הוא לא נפגע באיבריו הפנימיים. הוא טופל בעירוי נוזלים ובטיפול אנטיביוטי והועבר להמשך אשפוז.
חוץ מהנחש ומצב שחולץ מהשריפה באזור נטף, אך לא שרד, לא הגיעו עוד בעלי חיים שנפגעו מהשריפה לטיפול הרשויות, ובגלל המיעוט בפציינטים ביקשו ברשות הטבע והגנים מהאזרחים להגביר את ערנותם לסוגיה. במקרים מסוימים, הלחץ והחשש עלולים לגרום לחיות לברוח למקומות מסוכנים כמו כבישים סואנים.
“יש כעת נזק גדול למי שלא יכול להתנייד”, מסביר שמוליק ידוב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, שמלווה שריפות לאורך שנים כדי להבין איך הן משפיעות על מערכת החיים. “זוחלים, ציפורים קטנות, חרקים ומכרסמים
הם הנפגעים הראשונים. יש גם כאלה שנהנים, לפחות בזמן הקצר. אוכלי נבלות כמו שועלים, תנים עורבים - בשבילם זה מנגל פתוח. הנזק המשמעותי יגיע בטווח הארוך. לאוכלי העשב והמזון הצמחי לא יהיה מה לאכול בשטחים האלה עד שתתחדש הצמחייה. נזק נוסף הוא במחסה. הייתה לנו שריפה בשנה שעברה בעמק הארזים, שם חיה אוכלוסייה גדולה של צבאים. בהתחלה ראית איך הצבאים מנווטים את עצמם הרחק מהאש, אבל כעת אנחנו מלווים אותם, ואחד השברים הבולטים הוא בחוסר במקום מסתור. פעם הם היו יכולים לשבת בסבך, ואף אחד לא היה רואה אותם. מה יהיו ההשלכות על שרידות הצעירים? את זה נדע בעוד כמה שנים”.
איך אסון הכרמל השפיע על בעלי החיים הללו?
“יש כאלה שטוענים שעבור חלק מהמינים פתיחת היער עשתה טוב. אנחנו שש שנים אחרי, ועדיין לא יודעים הכל. יש עלייה באוכלוסיות הטורפים ובאוכלוסייה שנסמכת על מזון שבני אדם מייצרים, כמו חזירי בר, תנים, שועלים. האם אפשר לייחס את זה לתוצאות השריפה? זה עדיין לא ברור. החיות לא חושבות על האסון. הן צריכות לחפש אוכל, ויכול להיות שמי שאיבד את צאצאיו - מתאבל, אבל פיזית הוא מיד מייצר דור חדש. אין להן אופציה לבכות”.
360 מעלות של שחור
לא מזמן ידוב ואריאל קדם, פקח רשות הטבע והגנים, ערכו סקר בנחל כפירה שבהרי ירושלים, שבו בדקו את נוכחות החיות בנחל. בסוף השבוע האחרון הנחל נשרף כולו. “עולם הזוחלים באזור נחל כפירה הושמד”, אומר קדם, שמתגורר ביישוב נטף, שניזוק באורח קשה מהלהבות. “אני אומר את זה בוודאות מאוד גבוהה. האש הייתה כל כך עזה, שגם שוכני האבנים למיניהם לא שרדו. זה נזק אדיר שייקח שנים להשתקם ממנו.
על הצב שלא שרד סיפר קדם: “הבאתי הביתה צב שחילצנו מהשריפה. צב שנשרף בצורה מזעזעת ואיכשהו נשאר בחיים. נשרפו לו האצבעות ברגליים, והקוביות בשריון התפחמו והתקלפו. לצערי, הוא החזיק מעמד רק יומיים ואתמול כבר פרש”.
הבית שקדם בנה ביישוב רק לפני שנה וחצי, לא ניזוק מהאש. כשפרצה השריפה, הוא העמיס על הטנדר את שני כלביו ואת נחש המחמד ויצא לכוון את כוחות הכיבוי. הוא חשש להשאיר את בעלי החיים לבד. “בתחילת השריפה ראינו חזירי בר שועטים לכיווננו, בורחים מהאש”, קדם מספר. “רבים מהיונקים הגדולים בדרך כלל יודעים להימלט. הבעיה היא שבית הגידול נהרס, ואני לא יודע אם יוכלו לחזור או שיצטרכו למצוא מקומות חדשים”.
מדובר בטוטאל לוס מבחינתם?
“אני מאמין שהטבע יודע בסוף לאזן את עצמו, ולמזלנו אנחנו בתחילתו של החורף. עוד שבועיים־שלושה, אם ירד גשם, ייראו ניצנים של ירוק, ואז המערכת האקולוגית, שמתבססת על כל מלחכי העשב למיניהם, תחזור לפעילות. אין ספק שהאירוע שינה לחלוטין את המקום. הנחל לצערי נשרף. יש בו מקומות שבהם בקושי נשאר מהעץ פחם. נטף הוא אחד המקומות היפים בארץ, ואנחנו מוקפים כעת ב־360 מעלות של שחור”.