במחקר השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD ולמעלה מחצי מיליון תלמידים ברחבי העולם. בישראל השתתפו 6,598 תלמידים מ-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'.
עד שנת 2006 נרשמה עלייה בהישגי תלמידי ישראל אך מ-2012 לא חל שינוי מובהק באף אחד מהתחומים. במדעים ישראל ממוקמת במקום ה-40 כמו לפני שלוש שנים, כשהציון הממוצע שלה הוא 467 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD. בקריאה ישראל מדורגת במקום ה-37 כשהציון הממוצע שלה הוא 479 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD ובמתמטיקה היא מדורגת במקום ה-39 עם ציון ממוצע של 470 נקודות לעומת 490 נקודות בממוצע ה-OECD. מי שמשגיחה מעל כל המדינות בכל המקצועות היא סינגפור המדורגת במקום הראשון.
שיעור פיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם והגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD והפערים העיקריים עולים כשמשווים תלמידים דוברי עברית אל מול דוברי ערבית וכן כאשר משווים תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי שונה. שיעור התלמידים המצטיינים בכל התחומים דומה לזה שבממוצע ה-OECD, אך שיעור התלמידים המתקשים בכל התחומים גדול פי 1.5 מזה שבממוצע ה-OECD.
במדד זה ישראל דורגה באחד משלושת המקומות הראשונים בכל התחומים: במדעים ישראל מדורגת במקום השני לאחר מלטה ולפני ניו זילנד, בקריאה ישראל מדורגת במקום השלישי אחרי מלטה ולבנון ולפני בולגריה ובמתמטיקה גם כן מדורגת במקום השלישי אחרי מלטה וסין ולפני טאיוואן ולבנון.
הישגיהם של התלמידים דוברי העברית גבוה מהתלמידים דוברי הערבית בכל התחומים - 87 נקודות מפרידות ביניהם בציון הממוצע במדעים, 116 נקודות בקריאה ו-104 נקודות במתמטיקה. עוד ניתן לראות מהמחקר כי הישגי דוברי העברית דומים לממוצע ה-OECD ואילו הישגי דוברי הערבית נמוכים מממוצע ה-oecd. כמו כן, בכל התחומים נרשמו פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי וככל שרקע זה גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפער בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ-90 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-25 נקודות בקרב דוברי ערבית.
בקרב דוברי עברית הייתה עלייה במחזורי פיז"ה מ-2006 עד 2012, אך היא לא נמשכה במחזור הנוכחי. בקרב דוברי ערבית נראית מגמה לא עקבית בין 2006 ל-2015, עם עלייה מתונה של 19 נקודות בקריאה ובמתמטיקה, בעוד במדעים לא נרשם שינוי מובהק.
בעשור האחרון חלה בישראל עלייה בגידול שיעור המצטיינים בכל התחומים: בקריאה עלייה של 4%, במתמטיקה עלייה של 3% ובמדעים עלייה מינורית של 1%. במקביל ניתן לראות צמצום בשיעור המתקשים: בקריאה ירידה של 12%, במתמטיקה ירידה של 10% ובמדעים ירידה של 5%. כשבוחנים נתונים אלה לפי כל מגזר רואים כי התלמידים היהודים השתפרו ושיעור המצטיינים עלה יחד עם ירידה בשיעור המתקשים, אך בקרב הלא יהודים אין שינוי מובהק ושיעורי המצטיינים ממשיכים להיות אפסיים ולמעלה ממחציתם מוגדרים "מתקשים" בכל התחומים.
"תוצאות מבחני המיצב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך. אולם הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו. נמשיך להשקיע בכך כל שניתן כדי שילדים באופקים, רהט יקבלו הזדמנות שווה לאלו ברמת השרון", הוסיף בנט.
התרעות פיקוד העורף