זמן מה לפני אירוע הירי, שוחח צ'רלי, אביו של אלאור, עם המג"ד שלו וסיפר: "בזמן האחרון הילד חוזר הביתה עצוב, החיוך שלו נעלם. הוא סיפר כל מיני דברים. הוא אומר שהוא לא יודע מה יש למ"פ ולס' נגדו. הוא מספר שפעם אחת הם הלכו למעצרים והשאירו אותו עם העצור עד 22:00 בלילה בלי אוכל, והוא מחייג אליהם ולא עונים לו. אני לא מבין למה לוחם עם מוטיבציה כזו גבוהה... אני לא מבין".
צ'רלי פנה למג"ד שוב, כשבוע לפני האירוע בחברון, והתריע על מצב רוחו הירוד של אלאור: "רציתי לשאול האם עשית משהו, פניתי למישהו... כי אני מרגיש שכאילו הולכים נגדו. הילד אלאור מיואש, אני לא יודע מה קורה לו. אני מבקש ממך, זה נראה כאילו הם...".
אחרי אירוע הירי, עוד בטרם החל המשפט, המ"פ הגיע למפגש טעון עם הוריו של אלאור. כשנפגשו ניסה לשכנע את ההורים להפגש עם שני חיילים מהפלוגה וכן שוחח איתם על השתלשלות האירוע: "שני חיילים לקחו את הסיפור הכי קשה בפלוגה. אני רוצה שהחיילים יראו אתכם ויתחזקו, חשוב לי שהחיילים יתחזקו".