חוק השקיות כיכב שלא בטובת יוזמיו גם בשיח הפוליטי. הוא הושלם בממשלה הקודמת תחת כהונת השר להגנת הסביבה דאז מטעם התנועה, חבר הכנסת עמיר פרץ (המחנה הציוני). ערב אישור החוק בכנסת התפטר פרץ ממשלת נתניהו במחאה על מדיניותה בתחום החברתי והקיפאון המדיני. פרץ, שקידם את החוק, "נענש" אז בעיכובו בידי מי שהיו יו"ר ועדת הפנים, והיום השרה מירי רגב, ויו"ר הקואליציה דאז, שהיום בעצמו השר להגנת הסביבה מטעם הליכוד, זאב אלקין.
אלקין מסר לקראת כניסת החוק לתוקף: "חוק השקיות, שמפסיק את חלוקת החינם של השקיות בסופרים, הוא צו השעה כדי לצמצם את הפגיעה החמורה בסביבה בגלל שימוש לא מבוקר. חקיקה דומה קיימת כמעט בכל המדינות המערביות. חשוב לנו לספק לציבור כלים אלטרנטיביים במקום השקיות - על חשבון המדינה ולא על חשבון האזרח, ולכן יזמנו תמיכה ברשתות השיווק שיחליטו להצטרף למהלך ולחלק סלים רב-פעמיים בתקופה הראשונית להפעלת החוק. אנחנו ממליצים לכל אזרח לשמור אותם ולבוא איתם לסופר, וכך הציבור לא יבזבז כסף והסביבה לא תיפגע". וכך, בחודש הראשון לכניסת החוק יחולקו ברשתות השיווק הגדולות בסבסוד המשרד להגנת הסביבה סלים רב-פעמיים ללא תשלום, בקנייה מעל 100 שקלים עד לתאריך ה-17 לינואר או עד גמר המלאי.
מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי 1.6 מיליארד שקיות פלסטיק חד פעמיות נצרכות בישראל בסניפי הרשתות הגדולות בשנה. מדובר בכ-350 שקיות לאדם בשנה בממוצע. את הרגל הצרכנות הותיק הזה בישראל בכוונת המשרד להגנת הסביבה לשבור באמצעות קמפיין מודעות פרסומי שכבר עלה בתקשורת ויימשך בחודשים הקרובים.
על פי החוק, רשתות השיווק ידווחו למשרד להגנת הסביבה אחת לרבעון על מספר השקיות שמכרו, וכן יעבירו את ההיטל בעד כל שקית נשיאה חד פעמית שנמכרה. עלות שקיות הנשיאה החד פעמיות המחולקות במרכולים ורשתות השיווק בישראל מוערכת ב-80 מיליון שקל בשנה. כיום, עלות זו מושתת בפועל על הצרכנים באופן עקיף במחירי המוצרים, כאשר מרביתם אינם מודעים כלל לתשלום עקיף זה על השקיות המחולקות לכאורה "בחינם" בקופות.
התרעות פיקוד העורף