משרד העבודה והרווחה החליט על תקצוב חסר תקדים ב-25 השנים האחרונות להרחבת תשתיות בתי הספר המקצועיים שתחת אחריותו. מהנתונים שאנחנו מביאים כאן לראשונה עולה כי מדובר ב-56 מיליון שקלים. כ-60% מהסכום יוקצו מתקציב המשרד וכ-40% יוקצו מכ-20 רשתות החינוך המפעילות את בתי הספר התיכוניים המקצועיים בהן בהן רשת עמל, אורט, סכנין ודרור. התקציב מיועד להרחבה וחיזוק של בתי ספר צמודי מפעלי תעשייה ובסיסי צבא, וישמש לבניית כיתות לימוד וסדנאות חדשות ולשיפוץ מבנים קיימים והוא בנוסף לתקציב ההפעלה הקבוע בגובה כחצי מליארד ש"ח.



במהלך 2017 צפוי המשרד להקצות עוד כ-20 מיליון ש"ח נוספים לטובת מטרה זו. "אני רואה חשיבות רבה בקיומו של חינוך מקצועי חזק ואיכותי בישראל. אנו נשקיע משאבים מוגדלים לטובת שדרוג תשתיות בבתי הספר על מנת לקדם את איכות המסגרות", אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ.



בבתי הספר התעשייתיים-מקצועיים של משרד העבודה והרווחה לומדים למעלה מ-12 אלף תלמידים, כ-60 מקצועות שונים במסגרת 13 ענפי לימוד ועיסוק עיקריים, כגון: מחשבים, מולטימדיה וסאונד, מקצועות פרה-רפואיים, חשמל ועוד. התלמידים שרוכשים את המקצוע במסגרות הצמודות למסגרות התעסוקה בתעשייה ובצבא, מסיימים את לימודיהם גם עם תעודת מקצוע וגם עם ניסיון תעסוקתי במקצוע הנלמד.



משאבים מוגדלים. השר חיים כץ. צילום: אבי חיון
משאבים מוגדלים. השר חיים כץ. צילום: אבי חיון



עם זאת, בדוח מצב המדינה האחרון של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, אשר פורסם בחודש שעבר, הדגישו החוקרים כי ההוצאה הממשלתית על תעסוקה – אשר כוללת את מערך שירות התעסוקה, הכשרות מקצועיות, תכניות לשילוב אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה ועוד, היא מהנמוכות בעולם המערבי ואינה עולה באופן ניכר לאורך השנים. נתונים אלו תומכים בטענה המועלית בדוחות של ה-OECD כי ההשקעה הישראלית בתחום התעסוקה מצומצמת מאד בהשוואה למדינות רווחה אחרות.



פרופ' ג'וני גל, ראש צוות מדיניות הרווחה במרכז טאוב וחבר סגל ביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, מסביר: "ההוצאה הממשלתית אצלנו על תעסוקה נמוכה אצלנו משמעותית מאשר ברוב מדינות המערב. ההוצאה הכללית של הממשלה על תעסוקה עמדה ב-2015 על 0.07% בלבד מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). מדובר על בערך חצי אחוז מסך כל ההוצאה הממשלתית! לשם השוואה המדינות המובילות במערב משקיעות 0.5% מהתוצר על הכשרות מקצועיות". פרופ' גל מדגיש כי על פי ה-OECD, מ-2004 עד 2014 ירדה ההשקעה של הממשלה בכל תחום ההכשרות מ-0.09% מהתמ"ג ל-0.06%".



פרופ' גל מדגיש: "יעילותם של חינוך מקצועי והכשרות מקצועיות כדי באמת לאפשר הוצאת אנשים ממעגלי עוני, מצוקה, אי שוויון ופערים חברתיים תלויים קדם כל בתכנים של התאמת ההכשרות לצורכי השוק והעובד כאחד. פחות בהרחבת תשתיות ובעצם יכולת בתי הספר לקלוט יותר צעירים לחינוך המקצועי. המדינה חייבת להיזהר ממה שמכונה 'הסללה' של צעירים שנפלטו ממערכת החינוך, למקצועות צווארון כחול שאחרי ההכשרה אין להם דרישה של ממש או יכולת השתכרות מכובדת, ולהשקיע במקביל בהכשרות למבוגרים".