השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל" של המועצה לשלום הילד אשר מוגש היום (שני) לנשיא המדינה כמדי שנה, מציג תמונה של הידרדרות עקבית בכמה מהמדדים העיקריים של אוכלוסיית הילדים והנוער בסיכון בישראל במהלך השנים האחרונות, בכלל זה חלקם הגדל של הילדים בסיכון באוכלוסייה הכללית.  30.0% מהילדים בישראל, דהיינו כמעט כל ילד שלישי, חיים מתחת לקו העוני.



בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ארבעה (מ-8.1% ב-1980 ל-30.0% בשנת 2015). בעשור האחרון שיעור הילדים העניים נע בממוצע סביב ה-34.0% מהילדים בישראל -  839,400 ילדים. מדובר בכחמישית מהילדים היהודים וכמעט שני שלישים מהילדים הלא יהודים. כ-10.0% מהתלמידים דיווחו שהלכו לישון רעבים בגלל חוסר מזון בבית.

נכון לתחילת 2016 היו מוכרים לשרותי הרווחה 448,730 ילדים (16.2% מכלל הילדים בישראל), עלייה מתמדת מאז שנת 2001 של 54.5% במספרם, אז היו מוכרים 290,417 ילדים בלבד.  מאז 2000 ועד ל-2015 חלה עלייה במספר הילדים נפגעי האלימות שאותרו בבתי החולים, בקופות חולים ובטיפות חלב. בשנת 2015 עמד מספרם על 3,173 ילדים (לעומת 1,989).

בין השנים 2011 ל-2015 גדל חלקם של בני ה-15-17 העובדים בקרב בני גילם מ-5.6% ל-8.6%, וזאת לאחר ירידה מתמדת שנצפתה מאז 1995. במקביל, מאז 1990 עד 2015 מסתמנת ירידה בבמספרם ובחלקם של בני ה-15-17 שאינם עובדים ואינם לומדים (מ-10.7% ל-5.9% ) בקרב שני המגזרים. 
 
 עישון, סמים ואלכוהול 

נתון אחד מעודד בשנתון הוא הירידה בפופולאריות של עישון הסיגריות בקרב בני הנוער. רק כ-12.0% מתלמידי כיתות ו', ח' ו-י' דיווחו כי התנסו בעישון סיגריות או מוצרי טבק אי פעם בחייהם, לעומת חמישית מהם שהתנסו בעישון נרגילה (21.1%). 
10.2% מתלמידי י"א-י"ב עישנו חשיש/מריחואנה בשנה האחרונה, 6.6% דיווחו על נטילת כדורי מרץ, שינה, הרגעה או הרזיה ללא מרשם רופא. 28% שותים אלכוהול לפחות אחת לחודש, בנים פי שניים מבנות.
ההורים צריכים לחשוש. צילום ארכיון: עידנ'ס - בר אקטיבי לילדים

 
מי פוגע בילדים? 

מתוך 43,971 מקרים חדשים של של ילדים ונוער שהופנו למחלקות הרווחה בשנה שעברה, סיבות הדיווח השכיחות ביותר לעובדים סוציאליים לחוק הנוער הן הזנחה (33.5%), התעללות פיזית (26.1%) והתעללות מינית (11.0%). רוב הילדים בסיכון, מכל הסיבות, נפגעו בידי אחראי מתוך המשפחה (75.3%). גם כ-60% מהילדים נפגעי אלימות ותקיפה מינית שאותרו בבתי חולים ובקופות חולים, נפגעו מהורה. עם זאת, מתוך 2,170 ילדים ששוהים במרכזי הגנה, 70.7% מתוך אלה מהם שהופנו בשל פגיעות מיניות, נפגעו מאדם מחוץ למשפחה. 989 ילדים שהו ב-2015 עם אמם במקלטים לנשים מוכות. 
בשנת 2015 התקבלו בחדר מיון 800 ילדים ובני נוער שניסו להתאבד. מספר הבנות שניסו להתאבד גדול פי שלושה ויותר ממספר הבנים (626 בנות לעומת 174 בנים). מאז 1990 שמו קץ לחייהם כ-250 ילדים בישראל.
 חבלי קליטה קשים  
 
5,742 ילדים ובני נוער נוספים הושמו במהלך שנת הלימודים הקודמת בפנימיות לילדים בסיכון בפיקוח משרד הרווחה. אמנם יותר משני שלישים מהם ילידי ישראל אבל אחוז ילדי העולים (30.4%) שהושמו בפנימיות אלו גדול פי שלושה ויותר מחלקם בכלל הילדים בישראל (8.9%). בפנימיות בולט חלקם של ילדים, שלפחות הורה אחד שלהם מובטל (45.2%). הוריהם של 58.0% מהחניכים הם גרושים או פרודים. 
הפערים החברתיים העמוקים בחברה הכללית ניכרים גם במדידת מספר הילדים העניים באזורים שונים בארץ. במחוזות ירושלים והצפון (58.2%  ו-42.7%, בהתאמה) תחולת העוני כמעט כפולה מזו שבמחוזות תל אביב והמרכז (19.1% ו-12.7%).
 ילדים עם מוגבלויות  
אחוז הילדים עם מוגבלות כלשהי מילדי ישראל הוא 12.8% (כ-358,000 בשנת 2015). מהם 8.5% בעלי מוגבלות חמורה (כ-237,800 ילדים). נכון לשנת הלימודים הקודמת 82,074 תלמידים למדו בחינוך המיוחד.  49.5% בגנים ובתי ספר מיוחדים ו-50.5% בכיתות מיוחדות בחינוך הכללי. 
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, התייחסה לתמונה העולה מהשנתון: "שיעור הילדים העניים עדיין בלתי מתקבל על הדעת, הפערים בין ילדים עדיין משמעותיים ומקוממים, מספרן העצום של פניות ילדים לחדר מיון לא פחת, היקף מספר הילדים בסיכון ונפגעי התעללות לא פחת. יש יותר מדי מצוקות ופחות מדי מענים, בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, אכיפת החוק וההגנה על ילדים".

וינדמן מדגישה: "נתוני השנתון מוכיחים, שהורדת מיסים ישירים וקיצוצים בתקציבי המשרדים המשמשים ילדים, לא יביאו מזור לילדים בסיכון. לא לאלה מתחת לקו העוני, לא לילדים נפגעי התעללות, לא לילדים שצריכים טיפול רפואי בבית חולים או סיוע בבית הספר. דווקא הילדים שתלויים בשירותים הציבוריים לא יזכו לקבל אותם במהירות ובהיקף הנדרש, אם בכלל. הנתונים בשנתון צריכים להדיר שינה מעיניהם של כל קובעי המדיניות".
 
וינדמן מתייחסת בין היתר לנתונים שבחנו את השפעת הקצבאות, ובכלל זה קצבאות הילדים שהוחזרו לרמתן מלפני עשור – מקור גאווה לממשלה שזכה לשבחים בקרב קובעי מדיניות רווחה. התוצאות עלובות בעיקר לאור עליבותם של תשלומי ההעברה ככלל בישראל ושחיקת קצבאות הביטוח הלאומי מול יוקר המחיה גם לאחר שהן מתעדכנות. בעשור וחצי של השוואה, מ-2000 ועד 2015 נשחקה בהתמדה עצם יכולתן של הקצבאות לצמצם את מימדי העוני בקרב ילדים. בשנת 2015 תרומתם של תשלומים אלה לצמצום ממדי העוני היתה 4.7% בלבד לעומת 10.5% בשנת 2015. 123,179 ילדים שהם 4.4% מהילדים בישראל, חיים במשפחות של מקבלי הבטחת הכנסה.