בתשע"ו כ-70% מתוך הסטודנטים החרדים למדו לתואר ראשון בשבעה מוסדות להשכלה גבוהה בעוד שאר הסטודנטים למדו ב-52 מוסדות נוספים להשכלה גבוהה. המוסדות העיקריים שבהם למדו חרדים היו: הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי לב, האוניברסיטה הפתוחה, מכללה ירושלים, מכללת הרצוג-ליפשיץ, המכללה האקדמית הדסה ירושלים, המכללה האקדמית לחינוך שאנן ועזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים.
ב-2009 כמחצית (48%) מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו במכללות האקדמיות, 27% במכללות לחינוך, 14% באוניברסיטה הפתוחה ו-12% באוניברסיטאות. ב-2015 למדו 2,618 סטודנטים חרדים לתואר ראשון במכללות לחינוך, מתוכם 1,491 למדו לימודי המשך - הוכשרו בעבר להוראה בסמינרים חרדים ומשלימים את לימודיהם לתואר ראשון.
בתשע"ו 68.3% היה שיעור הנשים בקרב סטודנטים חרדים לתואר ראשון, בעוד שיעור הנשים בקרב כלל הסטודנטים היהודים לתואר ראשון היה 56.2%. שיעורן של הנשים בקרב תואר שני ושלישי נע בין 77.4% ל-79.8% בשנים תש"ע-תשע"ו.
יש סיבה קלה לאופטימיות כשבוחנים את הנתונים של הסטודנטים שהחלו בתואר ראשון אך לא המשיכו - בעוד בשנת 2009 39.7% מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון לא סיימו את לימודיהם בשנת 2014, בשנה זו כבר חלה ירידה ו-23.9% לא המשיכו את לימודיהם ב-2015. מנגד, במכללות האקדמיות לחינוך, 54.9% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת 2014 לא המשיכו את לימודיהם, בעוד בקרב סטודנטים יהודים לא חרדים שיעור זה עמד על 10.7% בלבד.
בשנת תשע"ו, שיעור החרדים בקרב סטודנטים יהודים לתואר ראשון היה גבוה יחסית בחינוך (10.7%), מקצועות עזר רפואיים (10.3%) ומשפטים (6.7%) ונמוך במיוחד במדעי הרוח (1.4%) ברפואה (0.5%) ובמדעים פיסיקליים (0.4%). בשנה זו, למדו הסטודנטים החרדים לתואר ראשון בעיקר חינוך (2,847), עסקים ומדעי הניהול (1,182) ומשפטים (983).
כמחצית מהסטודנטים בחרו ללמוד את המקצועות הבאים: חינוך (31% בקרב גברים ו-23% בקרב נשים), משפטים (6% ו-19% בהתאמה), מדעי המחשב (שניהם שבעה אחוזים) ומינהל עסקים (חמישה ושישה אחוזים בהתאמה).