"על קק"ל לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר", כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפרסם היום (רביעי) דוח ביקורת מיוחד על קרן קיימת לישראל אודות פיתוח פרויקטים ציבוריים של פיתוח וניהול הקרקעות שבבעלותה. שפירא ערך את הביקורת, לראשונה מאז היווסדות קק"ל בשנת 1901, בין אוגוסט 2014 לספטמבר 2015. עם זאת, הביקורת היתה מוגבלת ושפירא דורש להרחיב את סמכויות מבקר המדינה ולבצע ביקורות מקיפות יותר בארגון.
"על קק"ל להשתמש בזכויות ובחובות הכרוכות בניהול הכספים שבידיה, באחריות יתרה, בשקיפות ותוך הקפדה על נורמות מוגברות של מינהל תקין", ציין שפירא בדוח – "הפרת האיזון בין הדרג הפוליטי בקק"ל לבין הדרג המקצועי בה במסגרת הליכי קבלת החלטות בדבר הקצאת מאות מיליוני שקלים לפרויקטים ציבוריים מדי שנה - היא בבחינת 'דגל שחור', ועל קק"ל לשנות בדחיפות ומן היסוד דרך פעולה זו". המבקר הודיע שבמהלך עבודת הביקורת העביר משרד מבקר המדינה ממצאים ומידע ליועץ המשפטי לממשלה.
שפירא מבהיר, כי אחד מפרקי הדוח מתאר פעולות שנעשו ב"קרן הקיימת לישראל" ושמטרתן להעביר מימון מקק"ל לפרויקט של הקמת אגף מוסמכים להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר ברמת גן. "ממצאי פרק זה מעלים חשש למעשים פליליים בקק"ל", טוענים במשרד מבקר המדינה והבהירו שהחשש למעשים פליליים הוא כלפי קק"ל.
"עניינו של דוח מיוחד זה הוא המינהל לפיתוח הקרקע-מפ"ק, שפעילותו היא ליבת הפעילות של קק"ל מאז הקמת המדינה - פיתוח והכשרה של מקרקעין להתיישבות היהודית בארץ", מובהר בדו"ח הביקורת - "יצוין שסמכות הביקורת של מבקר המדינה לגבי קק"ל עדיין מוגבלת. לדעת שפירא הליקויים החמורים, העמוקים והיסודיים שעלו לגבי דרך פעולתה של קק"ל בביקורת שערך במפ"ק, מלמדים על הצורך הדחוף בהרחבת ביקורת המדינה גם על פעולותיה האחרות".
בדו"ח מוזכר שבהחלטה שקיבלה הממשלה בנובמבר 2015 בעניינים הקשורים לאמנה אף הכירה הממשלה בכך שיש הצדקה לאפשר למבקר המדינה לקיים ביקורת על פעולותיה של קק"ל. שפירא מציין עוד שסמוך לסיום הכנת דו"ח הביקורת יו"ר קק"ל, דני עטר וההסתדרות הציונית אישרו טיוטת הסכם להרחבת ביקורת המדינה על קק"ל. עם זאת, משהובאה טיוטת ההסכם לאישור הממשלה, לא אישרה אותה הממשלה, ולפי הנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו הוקמה ועדת שרים שתבחן חלופות להחלת ביקורת על קק"ל.
רוב ההכנסות - מניהול הקרקעות
בדוח מצוין שעיקר ההכנסות של קק"ל בשנים 2014-2008, היו רווחים שנוצרו מניהול הקרקעות שבבעלותה בידי רשות מקרקעי ישראל. מהבדיקה עולה שמדובר בסכום מצטבר של כשמונה מיליארדי שקלים באותן שנים ורק חלק קטן מהכנסות, שהסתכמו בכ-10.4 מיליארד שקל באותן שנים, היו מתרומות. עם זאת, בדו"ח גם נמתחה ביקורת על רשות מקרקעי ישראל שלא סיפקה לקק"ל את כל הנתונים אודות הקרקעות שהיא מנהלת עבורה.
עוד עולה מהדו"ח, כי בין השנים 2014-2011 מימנה קק"ל, באמצעות מנהל פיתוח קרקעות שהיא ממונה עליו, ביצוע 797 פרויקטים בסך כולל של כ-962 מיליון שקל. בחלק מהפרויקטים שנבדקו המימון בפועל של קק"ל היה גבוה יותר מ-50%, כפי שקובע הנוהל והיו פרויקטים שיש מחלוקת אם הם בתחום של קק"ל. בין הפרויקטים שנבדקו: הקמת פארק הנוער עינות-מוזיאתר, הכשרת חורשות ושבילי אופניים בחולון, הקמת אגף מוסמכים להנדסת ניהול במכללת שנקר ברמת גן, הקמת גן ציבורי במתחם בית החולים לילדים דנה בתל אביב, הקמת פארק התחושות בזכרון יעקב, שבילי אופניים בבני ברק, פארק הבנים בקרית מוצקין ופארק ספורטק באור יהודה.
פגישות ללא תיעוד וקבלת החלטות ריכוזית
שפירא מותח ביקורת על כך שנושאי משרה מועטים בקק"ל, שנבחרו על פי מפתח פוליטי, הם שהכריעו לפי הבנתם ושיקול דעתם אלו פרויקטים תממן קק"ל ותבצע ובאלו תנאים.
עוד נטען בדו"ח, כי מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר (שהתמנה לא מכבר לכהן כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מ.כ) קיים פגישות וסיורים עם גורמי חוץ בהם ראשי רשויות מקומיות לגבי פרויקטים. זאת, ללא תיעוד ודיווח ולא ניתן לדעת מה סוכם במהלכם. בכמחצית מהסיורים לא השתתפו גורמים מקצועיים ממפ"ק.
"קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, אגב צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות ובהתאם ליכולת השכנוע של הפונים, שלא בהכרח באופן מושכל ומיטבי", מתריע שפירא ומוסיף שדירקטורים ובעלי תפקידים אחרים בקק"ל לא נדרשו לפרט זיקות שעשויות להשפיע על פעילותם.
תגובות
יו"ר קק"ל לשעבר, אפי שטנצלר, אמר בתגובה לדו"ח: "אני גאה על התנופה שהבאתי לקק"ל בעשר שנות כהונתי כיו"ר. קק"ל הפכה מארגון בקריסה כלכלית ובמגמת צמצום פעילות לארגון מבוסס בעל יציבות כלכלית המבטאת צמיחה של מאות אחוזים בפעילות, עם עודף של 4.5 מיליארד שקל. אני שמח שמבקר המדינה הגיש דו"ח המבטל את כל האמירות משוללות היסוד מצד גורמים אינטרסנטיים, שהשפיעו על האווירה נגד קק"ל וניסו לקעקע את קק"ל – הארגון היהודי הירוק הגדול בעולם. מבקר המדינה מסיים את הדו"ח במילות הערכה לעובדי קק"ל ובצדק רב".
"האמנתי ואני תמיד מאמין שעובדי קק"ל עשו ועושים הכל כדי להגשים את חזון העם היהודי ומטרותיו. גם אם יש מקום לשיפור ולחידוד – אין בכך מלשנות את המסקנה המסיימת את הדו"ח במילותיו של המבקר עצמו", ציין עוד שטנצלר – "מסתבר שהעשייה מוכיחה את עצמה. אני הייתי זה, לפני כשלוש שנים, שפתח את דלתות קק"ל לראשונה בתולדותיה לביקורת מבקר המדינה. הצוות של מבקר המדינה בחן כ-800 פרויקטים בהיקף של כמיליארד שקל. אם בסופה של עבודת הביקורת העצומה והחשובה , מצא המבקר הנכבד מספר זעום ובודד של פרויקטים – חמישה מתוך כ-800, שעלות ביצועם כשמונה מיליון שקל מתוך כמיליארד (פחות מפרומיל מהתקציב), שבוצעו על פי מתווה קק"ל, הריני מוצא את עצמי גאה מדו"ח הביקורת. המבקר אף מציין שהערותיו הוטמעו ותוקנו במהלך הדרך. כל שקל שקק"ל השקיעה בפרויקטים הללו הלך לייעודו".
לדברי שטנצלר, "ראוי שכל בר דעת יקרא את הדו"ח וייווכח כי בכל הדו"ח כולו לא נמצא רבב בהתנהלותי. אני גאה בעשייתי – בתקופתי הכשרנו 15 יישובים חדשים בנגב ובכללם למפוני גוש קטיף, הרחבנו עשרות יישובים ותיקים, סללנו אלפי קילומטרים של שבילי אופניים בשטחים הפתוחים, הנגשנו את היערות לציבור, נטענו עשרות אלפי דונמים חדשים ושיקמנו ותיקים, קידמנו את המחקר והפיתוח החקלאי ובנינו עשרות מאגרי מים ממוחזרים – מה שהביא את ישראל למקום הראשון בעולם".
עורכת דינו של אלי אפללו, יו"ר עמית בקק"ל, עו"ד נעמה זר כבוד, מסרה: "מר אפללו מברך על הביקורת המעמיקה במסגרתה פועל מבקר המדינה לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בקק"ל. בתקופתו של מר אפללו כיו"ר עמית בקק"ל, הנהיג הארגון מדיניות חברתית שתכליתה לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה החברתית בצפון ובדרום, אשר הובילה לפי נתוני המבקר לאישור של 797 פרויקטים בהיקף כולל של 962 מיליון ש"ח רובם בגליל ובנגב. כל הפעולות שבוצעו נועדו לממש את תפיסת העולם הזו, כפי שאושרה, בהתאם לנוהלי הארגון ועל פי הכללים שהיו נהוגים בו".
"אנו משוכנעים, כי הצעדים לתיקון הליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות כפי שנמצאו על ידי המבקר בעשרה מתוך כ-800 פרויקטים, יושלמו על ידי ההנהלה הנוכחית אשר תאמץ ותפעל על פי המלצות המבקר. חשוב לציין שעוד בתקופת כהונתו של מר אפללו, אימץ הארגון כמתחייב את הכללים המתחייבים מהגדרתה של קק"ל כחברה לתועלת הציבור. תהליך הביקורת עסק במישור המנהלי ואין לנו ספק שהפעילות נעשתה בתום לב ומתוך שליחות ציונית וחברתית מלאה".
מקק"ל נמצא בתגובה: "קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. על אף שהדו"ח מתייחס לשנים 2012 – 2014, טרם כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדו"ח במלואו. יתרה מזאת, הנהלת קק״ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, לא המתינה למועד פרסום הדו"ח ומאז קבלת טיוטת הדו"ח, עבדה במרץ על תיקון הליקויים, ועד כה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון כדי להגביר את השקיפות, הבקרה והפיקוח.
בין היתר נכתבו כ-200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו; מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון; נועל עבודת הדירקטורים; נוהל מניעת ניגוד עניינים ועוד.