"זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר, לא ידענו כלום. אמא לא התלוננה אף פעם. הם התייחסו אליה בצורה הכי טובה שיש. אנחנו מנסים לגלגל את הדברים אחורנית, אין שום דבר, אבל היא חוששת לחזור. הושבנו אותה כדי לראות אם זה קרה לה. היא חולת אלצהיימר, היא זיהתה את המטופלים ואת החולים, והיא אמרה שלא נגעו בה. היא היתה מזועזעת ואמרה שלא רוצה לחזור לשם. אנחנו עם חששות כבדים להחזיר אותה לשם. בגלל מצבה הרפואי.
"היה לנו צירוף מקרים שאחי לקח אותה לסוף שבוע, אחי היה אצל החוקר, ואמרו שיש הרבה מאוד קלטות. הוא רמז לנו שאמא מופיעה בקלטות. אנחנו לא יודעים איך נעמוד בזה. יש לי אמא, שאם היו נוגעים בה היא היתה אומרת. אנחנו מבולבלים, אף אחד לא מדבר איתנו. אנחנו תקועים, הבאנו מטפלת ל-24 שעות, ואף אחד לא חוזר לשם. אני יודעת מה יעשו שם? איפה מה שלא גילו.
"אחי מנסה ליצור קשר עם אנשים אחרים שהקרובים שלה מטופלים שם. הדבר שהכי מדאיג שהיא בלי תרופות, אבל היא מלאה במחלות. אין לנו כדורים לתת לה. שמשרד הבריאות ייצור איתנו קשר. איפה המשרד שיוצר איתנו קשר. אנחנו לא ידענו מה יש בפנים. צריך לסגור את המקום הזה מהר, אבל אתה יודע מה זה לקחת אדם בגיל כזה, ויכולת לשגע אותו. הם גם ככה חצי משוגעים. אני רק חושבת איך אמא צריכה לעבור התאקלמות מחדש, הם גם ככה קשה להם.
התרעות פיקוד העורף