יורם לנדסברגר נחשב לבכיר השודדים בישראל, הגדול מכולם. שודד נועז שלא מפחד, בעל רזומה ענק הכולל שוד בנקים, שוד חנויות יוקרה וישיבה בבתי כלא בארץ ובאירופה. כיוון שלא הצליחה להתמודד איתו, ביקשה מערכת אכיפת החוק להגלותו מהארץ. "אני הישראלי הראשון במדינת ישראל שהיה לו את הכבוד לקבל גירוש מארץ הקודש", סיפר. "הגלו אותי כי היה לי איתם יותר מדי אקשן. עשיתי כמה 'מכות' טובות ולא יכלו להוכיח. ניהלו מולי ארבעה תיקים קטנים בבית משפט השלום שנמשכו הרבה זמן, כי היה לי עורך דן כריש. אז הפרקליטות באה לעורך הדין שלי עם 'הצעת המאה', שהם מוכנים לסגור לי את כל התיקים, בתנאי שאעזוב את הארץ ולא אחזור שלוש שנים. נסעתי לפרנקפורט, גרמניה".
בזמן שחלף עד יציאתו מהארץ, ביצע לנדסברגר את אחד ממקרי השוד הנועזים ביותר שלו. "אחרי שחתמתי לשופט שאני עוזב את הארץ, היו לי 21 יום לפני שאני צריך לעזוב", סיפר. "הייתי חם על תכשיטי 'פדני', הייתי מסתכל על הוויטרינה בלובי של מלון 'שרתון' הישן, שכבר לא קיים היום, והיה נוזל לי ריר מהפה. כל יהלום כמו עין. אמרתי לשותף שלי שחייבים לעשות את המכה לפני שעוזבים את הארץ. השותף שלי גר בבית ליד עם חצר. קודם כל חפרנו בור בעומק מטר וחצי והכנו 'סליק' להחביא את הסחורה. בדיוק אז נשיא ארה"ב ניקסון בא לבקר בארץ. כשהוא נסע לירושלים כל השוטרים של תל אביב נסעו לאבטח אותו ונשארו בתל אביב שניים-שלושה שוטרים. אמרתי לשותף שזה היום, זה הזמן".