"הם יודעים שעוקבים אחריהם", הסביר. "המעקב הוא בצו של שופט, שכולל גם את ההגבלות שחלות עליהם. לכל אחד 'סל' הגבלות משלו, כמו התקרבות לקטינים או גלישה באינטרנט. אנחנו עוקבים כדי לוודא שהם לא מפרים את צו הפיקוח. לצד קציני הפיקוח הגלויים שנמצאים בקשר עם הנעקבים, יש מערכת שלמה, סמויה, של אנשים ואמצעים טכנולוגיים שעוקבים אחרי אותו מפוקח. אלה קצינים שפועלים באופן סמוי. מסובבים בתוך החברה במטרה שלא יזהו אותם ויוכלו לעקוב בצורה סמויה אחרי המפוקחים. אנחנו מתחפשים כדי להתאים לסביבה. סביבה חרדית, עירונית, כפרית, אנחנו מתאמים את עצמנו למקום. אני אישית התחפשתי לחרדי וערבי, גם אני שיניתי חזויות".
"אנשי היחידה מקצועיים מאוד בתחום העיקוב והתצפיות ומצד שני הם בעלי יכולות תשאול ושיח עם המפוקח כדי לקלוט ממנו מידע בצורה הטובה ביותר", הוסיף. "הם מנהלים איתם שיחות עומק מעבר למעקב. אנחנו מנסים להבין כל הזמן על מה הם חושבים, מה הם עושים, מה הכוונות, עם מי הם נפגשים, מה הם עשו לאורך הדרך. אנחנו גם מוודאים שמה שהם מדווחים לנו הוא בהלימה עם מה שאנחנו רואים בשטח. בכלל, מעקב זו עבודה מעניינת מאוד. אתה עם אדרנלין גבוה מאוד, אתה כל הזמן בקשר עם אותו מפוקח, מחליף חזויות, משנה עמדות, עושה תצפיות, מנהל מעקבים רגליים ורכובים".
"זה קורה הרבה. לא מזמן, באזור המרכז, מפוקח שעקבנו אחריו התחיל לעבוד בבית ספר ונכנס לשם. כמובן שעצרנו אותו ברגע שזה קרה. צריך לזכור שמדובר בפדופיל מורשע ומסוכן שמאוד שמסתובב בתוך בית ספר בין הילדים. גם המעסיק שלו אחראי שהוא לא ייכנס לשם. חלקם מנסים לבצע פשעים ואנחנו מונעים מהם".
"לא ניתן למנוע עבירות מין באופן מוחלט ולכן אם מפוקח מבצע עבירת מין זה לא כישלון. הם רבים, הם בתוך החברה, לא כלואים בבית הסוהר. הפיקוח הוא לא מסביב לשעון בגלל תפיסה שאומרת לתת להם לחיות עם הגבלות, כדי שיחזרו למעגל החיים. יצא שתפסנו מפוקחים 'על חם' בניסיון לבצע עבירות מין וגם הפרות של צווי פיקוח. ואם אמרתי לו שאסור לו לנסוע באוטובוס, כיוון שהשופט הגביל אותו בנסיעה באוטובוס, כי בנסיעות הוא מבצע עבירות מין, ותפסנו אותו נוסע באוטובוס, רק על זה הוא יכול לשבת עד בבית סוהר שנתיים מאסר".
"לעברייני מין אין מכנה אחד משותף", ציין זגורי. "אלה אנשים מקצה לקצה. זה יכול להיות אדם בעל השכלה גבוהה וללא השכלה בכלל, מישהו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ומישהו ממעמד גבוה. אנחנו מבצעים מעקבים בכל מקום בארץ. כמעט אין בישראל עיר או כפר שהם לא מפוקחים. יש למעלה מ-1,150 מפוקחים במעקב של קציני היחידה. בישראל אסור לחשוף את זהותם כעברייני מין, זו עבירה פלילית. מחקרים מהעולם מראים שהחשיפה שלהם היא לאו דווקא מוצלחת, וכיוון שאנחנו מדינה קטנה, ברגע שהם ייחשפו כאן, לא יהיה להם מה לעשות".
"חלקם הגדול מודעים לבעיה שלהם", הדגיש זגורי. "גם קורה הרבה שמפוקחים יוצרים קשר עם קציני הפיקוח ומבקשים סיוע. יש מביניהם כאלה עם דחף מיני גבוה מאוד שלא שולטים על הדחפים שלהם והם יוצרים קשר, אומרים שהם במצב לא טוב ומבקשים שנעזור להם, שנדבר איתם. יש גם מפוקחים שניתקו מאיתנו קשר, אבל לרוב הקשר הוא מצוין. לעיתים קצין הקשר הוא האדם היחיד שמוכן להקשיב למפוקח, שמתקשר אליו בחג. לפני שבועיים מפוקח שלנו ניסה להתאבד בשתיית כדורים והתקשר לקצין הפיקוח כי הוא האדם היחידי שיש לו בעולם הזה".
התרעות פיקוד העורף