אוכלוסיית המתחפשים בפורים מתחלקת לשניים: כאלה שמאלתרים תלבושת מהירה וכאלה שלוקחים את החג במלוא הרצינות. למשל, יש אנשים שמתחפשים למתים, מתאפרים ולובשים תחפושת שלד, ויש אנשים שלוקחים את הרעיון צעד קדימה ומביימים מסע הלווייה.
כאלו הם בני הזוג מחיפה, עופר מרדכי ואשתו, הוא שוטר והיא גננת, שהחליטו ליזום הפקה מההזויות שנראו במחוזותינו. כשחיפשו רעיון לתחפושת זוגית השניים החליטו להתחפש למת ולאלמנה. הם גייסו ארבעה חברים וארגנו אלונקה והחלו בצעידה ארוכה מביתם שבכרמל הצרפתי בחיפה לעבר מסיבת התחפושות, כשהבעל עטוף בתכריכים ואשתו ממררת בבכי מאחוריו.
אך הדרך להפקת האירוע לא הייתה פשוטה. כדי להפיק את התחפושת הזדקק מרדכי למודעת אבל. הוא ניגש לבית דפוס וביקש להדפיס את שמו וכתב בסוגריים המפגר. בעל בית הדפוס סירב להדפיס את המודעה בנימוק שאין הוא נותן יד לחילול המת. המתחפש הסביר שהוא עומד להיות המת, הראה לו תעודת זהות ורק לאחר מכן בעל בית הדפוס הסכים להדפיס את המודעה בנוסח המבוקש.