48 פועלים נהרגו בתאונות עבודה באתרי בנייה בישראל ב־2016, יותר מאשר ב־2015 (35 הרוגים) וב־2014 (31 הרוגים). קרוב ל־500 הרוגים היו בעשור האחרון בענף הבניין. מעל מחצית מהתאונות הקטלניות הללו נגרמות מנפילה מגובה, והן 54% מכלל מקרי המוות בתאונות עבודה בישראל. מלבדם יש גם אלפי פצועים. ב־2017 נהרגו כבר תשעה פועלים. למרות הסיקור התקשורתי וההד הציבורי, נראה שמספרי ההרוגים והפצועים רק עולים. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה כי במדינת ישראל פשוט אין מספיק חשיבות לחיי אדם. שכן על אף הנתונים המזעזעים, בארץ ישנם כיום 18 מפקחי בנייה בלבד. הם אמונים על כל 13 אלף אתרי הבנייה בישראל. מדובר ב־18 איש בלבד, שאפילו לא מחזיקים רכב צמוד שיאפשר להם להגיע מאתר לאתר.
קבוצת הפעילים שיזם אלימוב החליטה לא לשתוק יותר. שבועיים אחרי כנס ההכשרה שהעבירו לפעילים יוצאים אלימוב, איזי כרמון ואמיר דלומי, בשנות ה־30 לחייהם, לסיור באתרי בנייה כדי לצלם, לתעד ולתלות שלטים שהכינו, הפונים לפועלים ולקבלנים ומדגישים את החשיבות שבשימוש באמצעי בטיחות. כבר באתר הראשון מצביע אלימוב על ליקויי בטיחות ברורים. “בקומה העליונה אין בכלל מעקות בטיחות, ובפיגומים חסרים חלקים שלמים”, הוא אומר. אלימוב, שמגיע מתחום הבניין, מסייע גם להכשיר את המתנדבים, שרובם אינם מגיעים מהתחום, כדי לזהות את הסכנות ולדווח. כל דיווח מועבר לממונה האזורי על הבטיחות במשרד העבודה והרווחה.
אנו עוברים לאתר בנייה נוסף, וגם שם מצביעים הפעילים על ליקויי בטיחות שעלולים לגרום בכל רגע לנפילת פועל. “רק על הרוגים מדווחים, מי יודע כמה פציעות קשות יש או כמה פועלים פצועים מוחזרים לשטחי הרשות, ומי יודע מה מצבם שם?” שואל אלימוב. “גם לאזרחים יש כוח. למשל, חלק גדול מהבעיות הן דווקא באתרי תמ”א, ושם יש לדיירים כוח לדרוש בחוזה הקפדה על בטיחות”.
“בטיחות זו אחריות משותפת לקבלן ולפועלים", מוסיף הפעיל איזי כרמון מהמרכז לצדק חברתי ברחובות. "הרבה פועלים לא יודעים לעבוד בצורה בטוחה, לא למדו את זה או לא הפנימו את הצורך בבטיחות, והרבה קבלנים גם לא מספקים אמצעי בטיחות מתאימים, והפועלים לא תמיד דורשים אותם. חלק מהפעילות שלנו היא גם להסביר לפועלים. אנחנו תולים שלטים בעברית ובערבית, שמסבירים גם לקבלן וגם לפועלים את החשיבות באמצעי בטיחות. הפעילות הזאת והפעילות של המרכזים חשובה לנו, כי מחוץ לאזור המרכז אין לפעילים חברתיים מקום לקיים בו פעילות”. בעוד כשבועיים יקיימו הפעילים מפגש הסברה למתנדבי תיעוד באזור חדרה, כדי להרחיב את הפעילות ולכסות עוד אזורים בארץ.
בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס", שנערכה בחודש שעבר, התקיים שולחן עגול שכותרתו "לראות, לדעת, למנוע - שותפים לעשייה ולאחריות", ובמהלכו ניסו המשתתפים להציע פתרונות למניעת הסטטיסטיקה המחרידה בענף הבניין. אבל כמו שאמר שם מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון, בסופו של דבר הכל מגיע למשאבים. "הקבלנים והיזמים פתוחים להשקיע ולטפל בכל דבר שקשור לנושא הבטיחות", אמר. "העובדים שלנו יקרים לנו, מדובר בחיי אדם. אך אנחנו לא חיים בעולם אופטימלי, וצריך להיות ריאליים. יש לנו מחסור של 4,000 מנהלי עבודה ל־13 אלף אתרים פעילים. קנסות וחקיקה שלא תואמת את המציאות או חקיקה שהיא תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה, לא ישיגו את המטרה".
עו”ד הדס תגרי, משפטנית ורכזת הקבוצה למאבק בתאונות בניין זה שנה וחצי, מכירה את הפעילים שמוביל אלימוב ומברכת על עבודתם. “התיעוד שלהם מאוד עוזר לנו במאבק”, היא אומרת. “החברות הקבלניות יודעת שיש תיעוד, שיתפרסמו פרטים שלהן, וזה חלק חשוב בהפעלת לחץ ציבורי. מישהו בממשלה חייב להתעורר ולהחליט שחיי הפועלים חשובים. אם רק היו משקיעים עשירית מהכסף שמשולם לנפגעים בבטיחות, דברים היו נראים אחרת. במצב הנוכחי, ולמרות שהיו שינויים, החברות הקבלניות לא משלמות שום מחיר. בכל מקרה שבו נהרג פועל, צריך לפרסם את שם החברה והקבלן. התיעוד הזה קריטי. צריך לדרוש דין וחשבון מהחברות בכל פעם שיש תאונה”.
באופן מפתיע, גם ג’, קבלן ויזם האחראי לכמה אתרי בנייה, מעודד את הפעילות. “לי אין מה להסתיר”, הוא אומר. “אני מכריח את הפועלים שלי להשתמש בקסדות ורתמות. אצלי לא תראי פיגומים חסרים או עקומים או מעקות לא תקינים, אבל בתוך עמי אני חי, ואני יודע מה המצב אצל אחרים. טוב מאוד שיסתובבו אנשים בשטח ויתעדו, אולי ככה דברים ישתנו. הבעיה היא שבהרבה אתרים קשה לתעד, כי אין גישה”.
במשרד העבודה והרווחה פועלים כבר חודשים ארוכים לשינוי תקנות שיאפשר השתת קנסות על קבלנים. על הטלת הקנסות המליצה גם ועדת אדם, שבחנה את הבטיחות באתרי הבנייה, ומסקנותיה הוגשו למשרד הכלכלה עוד ב־2014. למרות זאת, לפי פרסום לאחרונה בעיתון "הארץ", משרד ראש הממשלה והתאחדות בוני הארץ הפעילו בחודש האחרון לחצים, כדי לעכב הטלת קנסות על הקבלנים. לפי הפרסום, גורמים במשרד ראש הממשלה פנו למשרד העבודה ודרשו שהתכנית תעבור הליך בחינה, שמטרתו להעריך את השפעתה על ענף הבנייה. כל שינוי חקיקה עובר את ההליך הזה, שעשוי להימשך חודשים רבים, אך במקרה זה העניק משרד המשפטים פטור. במכתב ששלח לאביגדור יצחקי, ראש קבינט הדיור במשרד ראש הממשלה, ולאודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, כתב עו"ד אמיר הלר, מנהל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות, כי הקנסות אינם סבירים בהיקפם, אינם מידתיים, "ואף ניתן לומר שרירותיים לגמרי, ללא מדרג חומרה וללא הסתכלות על התועלת שתצמח מהטלת עיצומים אלה".
הקבלנים דורשים כי התקנות החדשות לא יאושרו בלי שיעברו הליך המכונה "הערכת השפעות רגולציה חדשה (RIA)". כחלק מהערכה זו יידרש משרד העבודה לערוך סקירה השוואתית של הקנסות המוטלים על קבלני בניין בעולם, להציע חלופות אחרות לעיצומים הכספיים ולהוכיח כי הם יתרמו לבטיחות באתרים. ובעוד אלו ממשיכים להתדיין בינם לבין עצמם, ופועלים ממשיכים לצנוח מדי שבוע אל מותם, ימשיכו אלימוב, כרמון, דלומי ופעילים נוספים לתעד ולעמוד על המשמר. “אנשים חושבים שאין מה לעשות במקרים של תאונות בניין, ויש. כשאתה עושה משהו אקטיבי זה מוציא אותך מהאדישות”, מסכם אלימוב.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "משרד העבודה והרווחה מקדם בימים אלו מהלך משמעותי לחיזוק הבטיחות בענף הבנייה, כולל עיצומים אישיים על יזמים ושכלול אמצעי האכיפה באמצעות שילוב טכנולוגיה מתקדמת. אנו מברכים על כל יוזמה שמטרתה קידום הבטיחות ובריאות העובדים במשק הישראלי, ובמיוחד בענף הבנייה המורכב שבו קיימים סיכונים רבים. שיתוף הציבור במאבק בתאונות העבודה, שאותו מוביל המנהל לאורך כל השנים, הוא מהלך חשוב וחיוני. ככל שירבו העיניים הבוחנות את הנעשה באתרי הבנייה, יבינו הקבלנים כי הם נמצאים תחת ביקורת מתמדת וצפויים להיענש על רשלנותם וסיכון עובדיהם. אנו מטפלים בכל מידע, פנייה ותלונה המגיעים לפתחנו".
התרעות פיקוד העורף