מחר יחגגו מיליוני ישראלים את ליל הסדר. רובם יעשו זאת סביב שולחן החג המסורתי בבית אחד מקרוביהם, אבל מה עם אלה שמאסו בשגרת החג והחליטו לעשות משהו קצת שונה? יש משפחות שמעדיפות לבלות את ערב החג על סיפון ספינות הקרוזים, בחו"ל או בחיק הטבע. גילי אלון, נשואה + 3 מאזור ירושלים, היא אחת מהם.



השנה, לראשונה, היא תחגוג יחד עם משפחתה וזוג חברים וילדיהם את ערב החג בחווה במדבר. "תמיד אנחנו עושים 'שנה־שנה' כמו שנהוג אצל רבים - שנה אצל ההורים שלי ושנה אצל ההורים שלו, על פי מסורת העם היהודי", היא אומרת בחיוך. "השנה, לא יודעת למה, כבר נמאס לנו והרגשנו שהילדות מספיק גדולות להתמודד עם משהו אחר וגם זה חג החופש והשחרור, אז אמרנו שנשתחרר מההרגלים ומהנורמות וניסע למדבר.



"זו תמיד השאיפה של כולם - לא לעשות את הסדר אלא לעשות משהו אחר ואז עושים כרגיל כי אין אומץ. זה הערב שאתה הכי מקולח, נקי ומלובש ופתאום צריך למצוא את עצמך במדבר. אנחנו רוצים שיהיה משהו, שיהיו תכנים, לא רוצים שזו תהיה סתם נסיעה לעשות קמפינג במדבר, חשוב לנו שיהיה משהו מעבר. התקשרנו להזמין לפני שבועיים והחווה הייתה מפוצצת. מתברר שממש לא המצאנו פה משהו, מלא אנשים עושים את זה".



ענבר, בתה הגדולה בת ה־13, מחכה לליל הסדר: "מאוד שמחתי כשאמא סיפרה לנו, כי אני אוהבת טיולים ולהיות בטבע. חוץ מזה שסדר פסח בכללי הוא כיף ויהיה עוד יותר כיף לעשות אותו במקום שונה".



הגדה אלטרנטיבית



יונתן אנסון מבאר שבע החליט השנה שבסדר המשפחה תקרא הגדה אלטרנטיבית. "אין לי חיבור טוב עם אלוהים. אני קורא את ההגדה המסורתית ולא מתחבר אליה", מסביר אנסון, שמצא ברשת הגדה שנראית לו מתאימה יותר. "זה סיפור יציאת מצרים עם כמה שירי אביב ישראליים, יש בה את הסיפור המסורתי ואחרי הארוחה מסתפקים בלשיר 'אחד מי יודע' ו'חד גדיא', כי בלי זה אי אפשר גם למי שלא מתחבר להגדה המסורתית".



איך שאר בני המשפחה הגיבו למשמע הבשורה על ההגדה החדשה?


"להגיד שהם יצאו במחולות זה יהיה מוגזם, אבל אני כמעט בן 70. לא יודע כמה שנים עוד נשארו לי, אז הגיע הזמן. אני לא רואה בזה מעשה מהפכני ואני שואל את עצמי למה לא עשיתי את זה מזמן".



ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית, שבה כל קיבוץ עושה ליל סדר המתאים לאופיו, מספרת כי בתוך התנועה יש שוני היסטורי בין הקיבוצים: "בכל אחד מהם זו הגדה אחרת ונוסף לכך לכל קיבוץ יש מסורת מקומית שלו, כל קיבוץ לקח את ההגדה והתאים אותה לאופי שלו ובעצם יצר הגדה מקומית".



"השוני בין ההגדה הקיבוצית להגדה שרוב עם ישראל משתמש בה הוא בנוכחות או בנפקדות של אלוהים. אם בהגדה המסורתית בכל דבר מוזכר אלוהים, בהגדה של הקיבוצים הדגש הוא על עונות השנה, ערבות הדדית, מעבדות לחירות".



רמי אבוחצירה, מנהל חאן נחל ערבה במושב חצבה, מעיד כי יש עלייה גדולה בחגים: "בשנים האחרונות הביקוש לליל סדר במדבר מתעצם. בשנה שעברה היינו בתפוסה של 70% והשנה אנחנו כבר ב־120%. מי שבא אלה בעיקר משפחות שרוצות לעשות סדר קצת שונה מהבית, שאוהבות לטייל, כמובן אוהבות את המדבר בתקופה הזו. רוב המשפחות מגיעות ערב לפני, מטיילות במדבר, מכינות את האוכל. זו חוויה מדהימה רק לראות את זה".



אם אתם מחפשים דרך מקורית לחגוג בלי להתרחק מהמרכז, תשמחו לדעת שבסניפי טנדורי בתל אביב ובהרצליה ימשיכו במסורת הסדר. צלחת ברכות פסח מסורתית תוגש לכל שולחן בליווי מצות, מנת הביניים תהיה מרק שקדים, ובגזרת העיקריות מנות צלויות על גחלים מהטנדורי - קבב טלה או עוף טיקה ללא עצמות, עוף מקאני ברוטב אקזוטי ועוף ברוטב קוקוס חריף, שהיא מנה יוצאת דופן ממנגלור שבדרום הודו. כל סועד יתכבד בכוס יין והארוחה תכלול גם שתייה קלה - לימונדה ותפוזים. 160 שקל לסועד.



מנות מיוחדות מהודו. פסח בטנדורי, צילום: בועז לביא
מנות מיוחדות מהודו. פסח בטנדורי, צילום: בועז לביא



לילה קשה לרווקים



לקראת חג הפסח, אחד החגים היותר משפחתיים, אנשים רבים חווים קשיים מסוגים שונים ובניגוד לרבים, המחכים לארוחת החג ולקרבה המשפחתית, המחשבה על החג גורמת להם לחששות ולחרדות. א', רווקה בת 37, תגיע לליל הסדר לבדה ותנסה להיראות שמחה וקלילה, אך מבפנים היא מספרת כי היא מקנאת בשאר בני משפחתה המוקפים בבני זוגם ומרגישה חשופה למבט הביקורתי והמרחם ומרגישה זרה בבית שלה.



ד״ר אורנה ראובן, פסיכולוגית קלינית ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי בהרצליה, מסבירה כי "בקולנוע ובטלוויזיה מדברים על החגים שהם זמן של שמחה והנאה, אבל במציאות אנחנו נפגשים במפגשים שלא פשוט לנו איתם ואולי עד החג יכולנו להימנע מהם. חגים הם זמן נורא נוסטלגי, נזכרים במי שלא נמצא איתנו ליד השולחן, בדברים שרצינו שיהיו לנו השנה או תכננו ואין לנו. זה זמן שמנקז אליו המון ציפיות ותקוות".



אורית דרור הראל, עורכת דין בתחום המשפחה, מציינת כי חג הפסח וארוחות החג המשפחתיות הם מלכודת. "בעולם שלנו התקופה של החגים היא תקופה שהיא מין סיר לחץ שמעצים משברים בכל הרבדים של דיני המשפחה גם בקרב בני זוג שיש להם סדקים בזוגיות וגם לכאלה שכבר התגרשו".



לדבריה, "לפני החגים יש מבול של הגשות לבית המשפט אצל מי הילדים יהיו ואיך מחלקים את הסדרי השהות. אם יש כבר הסכם גירושים אז הולכים לפיו, ואם אין עדיין ויש סכסוך או פרידה בלי פסק דין אז אין יתרון לאחד על פני השני ואז מתחיל מאבק על גבם של הילדים, זה דבר בעייתי מאוד".



ד"ר ראובן ממליצה: "אין טעם לצפות שהחגים יהיו מושלמים ונטולי אתגרים. אני תמיד אומרת: לא סתם ארגנו לערב הזה ארבע כוסות, תשתמשו בהן בתבונה".



השתתף בהכנת הידיעה: תומר קרן