החגים אינם רק התקופה הנפלאה, שבה אנחנו מבלים בחופשה ארוכה עם המשפחה האהובה שלנו, מטיילים, ישנים עד מאוחר ונהנים משפע של אוכל. החגים, שמאופיינים בין היתר בשהות מוגברת עם בני המשפחה, הם גם תקופה שבה עלולים רגשות רבים, גלויים ומודחקים, להתפרץ מעל לפני השטח ולהשאיר אחריהם אדמה חרוכה. בואו נשים את הדברים על השולחן – בזמן החגים עשרות אלפי משפחות בישראל פשוט סובלות. זה מתחיל בוויכוחים על אצל מי עושים את הסדר וממשיך בהוצאות כלכליות עצומות, בין היתר בשל החופשה הכפויה הארוכה של הילדים, והתסכול מכמויות האוכל הרבות שאנו צורכים. השהות המוגברת עם המשפחה בבית מוציאה מאיתנו את כל המתחים, וכל חיכוך קטן עלול להפוך לגדול. במרבית המקרים זה נגמר בריב אך במקרים קיצוניים זה מגיע עד גילויי אלימות של ממש.

אמיר זבולון, עורך דין ומגשר, מכיר מקרוב את סיר הלחץ שמוביל לקוחות רבים למשרדו בדיוק בתקופה זו של אחרי החגים. “תקופות החגים הן תקופות לחוצות”, הוא אומר, “אני מרגיש שהלקוחות שפונים אלינו אחרי החגים פונים בעיקר בגלל הלחץ המשפחתי ובגלל התקופה הארוכה שבה כולם יחד. יש חיכוכים שמובילים לא פעם להתפרצויות, לא בהכרח של אלימות פיזית, אבל כאלו שמובילות להליכים משפטיים”.



יש מקרים שבהם תייעץ לפונים אליך לחשוב שוב, כי הפנייה מגיעה אחרי תקופת לחץ?
“כן, ולא רק לכאלו שמגיעים אלי אחרי החגים. ישנם מקרים שבהם אני ממליץ לזוגות לנסות טיפול לפני שמחליטים להיפרד, אבל דווקא אלו שמגיעים אחרי החג הרבה פעמים אטומים להצעה הזאת. תארי לך מצב שבו זוג שלא מתקשר כל כך נאלץ לבלות מעל שבועיים יחד עם הילדים. כל הבעיות שכבר יש בזוגיות מקבלות בוסט עצום, והאנטגוניזם אחד כלפי השני כבר כל כך גדול, שהם לא פנויים בכלל לחשוב על טיפול זוגי”.

מה הלקוחות מספרים לך?
“בדרך כלל על חוויה במהלך החג שבה הרגישו בלתי אהובים, שלא מכבדים אותם, שהם לא רוצים להיות יותר במקום הזה. שהם רוצים לגמור את זה”.

יש לך עצה לזוגות שמרגישים שהחגים גומרים אותם?
“בהחלט. בכל זוגיות יש עליות ומורדות, אל תהיו נמהרים, תסתכלו רגע על הילדים שלכם ותחשבו אם מגיע להם לעבור את התהליך הזה. צאו לחופש עם הרבה אוויר”.

כמו גוף פצוע

לא רק זוגות נשואים סובלים בחגים. מאיה, מאיירת גרפית מתל אביב, מספרת על החגים שקרעו את המשפחה שלה: “מאז פסח לפני שנתיים, המשפחה שלי לא מדברת בינם לבין עצמם. אבא שלי לא מדבר עם שתי אחיותיו, ואחותי לא מדברת איתי. המצב כל כך גרוע, שאם הוא מגיע לסבתא שלנו הן לא יבואו, ואם אחותי רואה אותי ברחוב היא תעבור מדרכה”.

כל זה בגלל החגים?
“ברור ששום דבר הוא לא רק בגלל החגים, אבל זה מאיץ משהו. אצלנו זה האיץ מעשר ל־100 תוך יום אחד, ומאז אין תקנה. ואנחנו היינו משפחה מאוד קרובה לפני האירוע הזה”.

מה בדיוק קרה אצלכם שהוביל לנתק כל כך קשה?
“אני לא ממש יכולה לשים על זה את האצבע. זה התחיל כרגיל מוויכוחים שגרתיים כמו בכל חג: מי יהיה אצל מי ומי מביא את סבתא ומה קונים מתנה להורים ומי יביא מה לארוחת הסדר, והתגלגל פתאום כמו כדור שלג ענק תוך יום למצב שבו כל רגשות התסכול וכל התחושות של ‘מי עושה יותר’ פרצו החוצה. תוסיפי לזה את העובדה שלא כולנו באותו מצב כלכלי, והחגים הם נטל כספי מטורף, ובום. הגענו לפיצוץ, צרחות על דברים שקרו לפני 20 שנה, מה לא. אני מאמינה שאם זה היה קורה ביום רגיל, זה היה מסתדר. אבל אחרי ליל הסדר יש הרי שבוע שכל המשפחות יחד, וכל צד מחמם את האווירה בחלק שלו, וזהו. כבר שנתיים שאנחנו עושים חגים בכל מיני קונסטלציות נפרדות. ממש עצוב, אני רוצה לנסות עכשיו ולהביא את כולם לגישור כדי שנחזור לפחות לדבר”.

“חד־משמעית יש עלייה בלחץ המשפחתי בחגים”, אומר המטפל הזוגי שי צפיר. “מערכת יחסים לא מתפקדת היא כמו גוף פצוע, ובמהלך החגים ובמשך כל הזמן המשפחתי יחד, כל העומס הוא על אותו גוף פצוע. ביום־יום יש לנו דרכים לשחרר את הלחץ, כשיוצאים מהבית, הולכים לעבודה, אפשר לפצות על זוגיות לא טובה. בחגים אין לנו שסתומים כאלו”.

מהם הנושאים שמעלים את הלחץ?
“בעיקר חינוך הילדים. מבלים הרבה זמן עם המשפחה והילדים, והרבה פעמים נושא החינוך והדעות השונות לגביו בין בני הזוג מהווה עוד נקודת לחץ. כשלזוג אין מערכת חברות טובה מלכתחילה, הם יחושו הרבה זרות וניכור ובדידות דווקא במצב שבו הם מבלים הרבה זמן יחד. לזוגות במערכת טובה החגים יכולים להיות תקופה נהדרת של חופשה משותפת”.

יש משהו שאפשר לעשות כדי לצמצם את פגיעה?
“החג הוא לא הבעיה, הוא רק מעצים אותה. אבל הדבר תמיד רוכב על משהו שכבר היה שם לפני. העצה שלי היא לנסות לדבר לפני על מה הציפיות שלנו מהחג, מה חשוב לנו בו, מה חשוב לצד השני. לנסות להבין, למשל, שאולי למישהי מאוד חשוב לבלות את החג עם האחים שלה, בזמן שבן זוגה רוצה זמן להיות לבד בלי כל המשפחה”.

שי צפיר, מטפל זוגי. צילום: ערן טיירי


הזמן לקבל עזרה


ואם למשפחות “רגילות” החגים לא תמיד עוברים בטוב, לנשים נפגעות אלימות החגים הם תקופה קשה בהרבה. צילית יעקבסון, מנכ”לית “בת מלך”, ארגון סיוע לנשים נפגעות אלימות במשפחה במגזר הדתי, מתארת תמונה קודרת ועצובה במיוחד: “במהלך החגים ולאחריהם יש לנו עלייה של כ־50% בפניות לקו החם. שבתות וחגים הם זמן של אינטראקציה מאוד צפופה, שמעצימה את האלימות שכבר קיימת במערכות האלו. אנחנו שומעות סיפורים נוראים סביב ההכנות לחג, למשל, על אישה שבעלה היה הופך את הארונות ומעיר אותה באמצע הלילה, כדי שתנקה שוב. זו התמונה שגם נצרבת בראשם של הילדים. של אמא מושפלת בחג, שמנקה באמצע הלילה, של כלים עפים, של צעקות ואלימות. זה נורא. במקלט הנשים והילדים כולם מכירים כבר את התנועה של מפה מתעופפת וכלים מועפים מהשולחן, כולם חוו את זה. זה מחריד ומצמרר”.

מה אתן עושות עבורן במהלך החג?
“נשים שנמצאות במערכת יחסים אלימה יודעות כבר ששבתות וחגים הם זמן מועד לפורענות. האלימות מתפרצת, והטריגר הוא לא דבר שניתן לצפות מראש. במקרים כאלו ההנחיה היא למזער נזקים, להגן על עצמה ועל הילדים ככל שאפשר, כדי לעבור את האפיזודה האלימה. אבל לנשים וילדים הנמצאים במערכות כאלו מגיעים חיים אחרים. העזרה הגדולה אחרי החג היא להסביר שמדובר במשהו שתמיד יהיה שם. אל תחכי לשבת הבאה או לחג הבא, זה הזמן לקבל עזרה, זה הזמן לעשות”.

צילית יעקבסון. צילום: באדיבות המצולמת

גם אורית סוליציאנו, מנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מצטרפת לאבחנה וחושפת טפח מאווירת החג אצל קורבנות פגיעה הנאלצות לעתים לבלות את החגים עם הפוגעים: “תקופת החגים היא לא פעם תקופה קשה עבור נפגעות אלימות מינית ובעיקר כאלו שסובלות מאלימות בתוך המשפחה. בחלק ממרכזי הסיוע הייתה עלייה במספר הפניות ובאחרים ניתן לראות את ההשפעה של תקופה החג על תוכן השיחות. לא פעם נוצר לחץ רב על הנפגעת או הנפגע, שנאלצים להיות בארוחת החג עם מי שפגע בהם, כשאת דבר הפגיעה יודעים רק שניהם. זהו מצב נפשי קשה ובלתי נסבל הגובה מחיר נפשי כבד מקורבן הפגיעה”.