קשה לפתוח בימינו טלוויזיה או רדיו בלי לראות תשדירים על הצורך למחזר ולהשתמש בשקיות רב־פעמיות. בשנים האחרונות נחשפו הישראלים גם לקמפיין מסיבי לחיסכון במים, לקמפיין ותיק יותר שקרא לשמירה על פרחי הבר ולמגוון תשדירים הקוראים לנו להגן על הסביבה. אבל מה מכל זה באמת הפנמנו? והאם הישראלי היום באמת יותר מודע לסביבה ועושה מאמצים לשמור עליה?
מחרתיים, 22 באפריל, יציינו בישראל ובעולם את יום כדור הארץ, שמטרתו להעלות את המודעות ליכולתו של כל אדם להשפיע באמצעות התנהלות יומיומית המתחשבת בסביבה על גורלנו ועל גורל הדורות הבאים ולהראות כי צריכת משאבים יעילה משפיעה על כל המערכת האקולוגית ועל איכות הסביבה. האירוע מצוין בכל רחבי העולם, הן בידי ממשלות והן בידי אנשים, קבוצות וארגונים וגם נקבע באופן רשמי בעצומה של האו"ם.
אחד הפרמטרים שבהם ניכר השינוי שחל בחברה הישראלית ביחס להגנת הסביבה מתבטא בשיח הציבורי בנושא. “פעם היה מאוד קל לומר שאנחנו, הפעילים הסביבתיים, עוסקים בדברים לא חשובים, ושהדברים החשובים באמת הם כלכלה וביטחון", אומר ד"ר בנשטיין. "אך דברים השתנו. השיח הגלובלי וגם השיח בישראל כבר לא מזלזלים בנו ומתייחסים לנושאים האלו כאל שטויות. עברנו לעמוד בראש סדר העדיפויות, יש לנו שרים להגנת הסביבה, שמתייחסים לתפקיד ברצינות. גם יחסית לארצות הברית מצבנו טוב, כי אין לנו ימין נוצרי ומכחישי אקלים. אולי בישראל לא מתעדפים נושאי סביבה ואקלים, אבל בהחלט לא טוענים שהסוגיות האלו לא קיימות, כמו שקורה בממשל טראמפ כיום”.
אלא שהשינוי בחברה הישראלית אינו מתבטא רק במילים. בשנים 2011־2013 השקיעה רשות המים בישראל קרוב ל־17 מיליוני שקלים בקמפיין "ישראל מתייבשת", שנועד לעודד את הציבור לחסוך במים באופן ניכר. ברשות אמרו בעבר כי "המשבר העמוק חייב תוצאות מיידיות, ונדרש היה לשקף את חומרת המצב לציבור הרחב ולהקטין את הביקושים למים. הקמפיין היה יעיל ביותר, ומעבר לזכייתו כפרסומת האהובה והזכירה, הציבור הרחב נענה ונרתם, והביקושים למים במגזר הביתי והעירוני ירדו בכ־20% - ירידה השווה לתפוקת שני מתקני התפלה גדולים שעלותם גבוהה בהרבה". מאז 2013 הרשות אינה פעילה עוד בפרסום. ברשות אמרו כי משק המים התייצב, ולכן לא היה צורך בקמפיין נוסף.
גם חוק השקיות שעבר לאחרונה ומחייב כל לקוח בסופרים הגדולים לשלם עשר אגורות עבור כל שקית, הטביע את חותמו. סקר חדש של הלמ”ס והמשרד להגנת הסביבה, שטרם נחשף, מראה כי רמת האהדה וההבנה של החוק עלתה באופן ניכר בחודשים האחרונים, ואיתה כמות האנשים המחזיקים שקית רב־פעמית לקניות ברכבם. על פי הסקר, כ־%87 מהאוכלוסייה מחזיקים כיום שקית רב־פעמית לקניות. אומנם מוקדם מדי לכמת את הירידה בשימוש בשקיות חד־פעמיות, אך גורם באחת מרשתות השיווק הגדולות אמר ל"מעריב" כי מדובר בירידה חדה של כ־%50 מיד לאחר כניסת החוק לפעולה.
“הבעיה היא יותר אצל מקבלי ההחלטות. צריך לבחון מה מקבלי ההחלטות במשרדים הרלוונטיים עשו לשיפור הסביבה, והתשובה היא מעט מדי ולאט מדי, ואולי באיזשהו אופן אנחנו אפילו הולכים לאחור. אם לא ניתן פתרון ונמתן את תרבות הצריכה, דבר שהוא כנראה לא אינטרס של המדינה, ונפתור את סוגיית התחבורה הציבורית - לא נעשה שינוי. אומנם במערכת החינוך לגילאים הנמוכים יש תוכניות נפלאות על צמצום צריכה, אבל מול ההפצצה של חברות מסחריות - המאמצים האלו מעטים. יש צורך במדיניות עקבית, מתוקצבת ורציפה ולא בחגיגה ליום אחד”.
“הדברים היום יותר ברורים, ויש יותר ויותר קהלים בישראל שמדברים על סוגיות של סביבה ואקלים”, אומר אלי בריף, רכז קשרי קהילה בארגון “מגמה ירוקה”. “בחיפה אנחנו פוגשים יותר ויותר אנשים שמודעים לזיהום ואומרים: ‘אנו לא מוכנים שהילדים שלנו יגדלו ככה’. הם מוכנים גם להתחייב למאבק. כבר לא ניתן יותר לסבן אנשים ולומר שהכל בסדר. גם אם קם נשיא בבית הלבן ואמר שאין שום בעיית סביבה ואקלים, יש דברים שכבר לא ניתן להסתיר מהציבור. אני רואה את זה גם אצל הפעילים שלנו, שקמים ועושים שינוי, וגם בגידול בכמות ההיענות של הפעילים שלנו. במהלך 20 שנה גדלנו מקומץ פעילים ל־15 תאים, מאות פעילים קבועים ועשרות אלפי אנשים שלוקחים חלק בהפגנות למען הסביבה. יש שינוי. חייבים להיות אופטימיים”.
התרעות פיקוד העורף