הירידה במספר המקרים האנטישמיים, האלימים ולא אלימים כאחד, ניכרת בעיקר בצרפת שבה הייתה ירידה של 61% בכלל האירועים האנטישמים, כאשר גם בבלגיה נרשמה ירידה של 60% בכלל המקרים.
לעומת זאת, בבריטניה נמדדה עלייה של 11% בשימוש בביטויים אנטישמיים, אך נרשמה ירידה של 13% במקרים האלימים נגד יהודים ושל 11% במקרי ונדליזם.
בגרמניה הצביעו מקורות רשמיים על ירידה מ-740 מקרים ב-2015 ל-644 ב-2016, אך גוף לא ממשלתי הצביע על מספרים גבוהים יותר, בייחוד בברלין, שבה נרשמה עלייה של 16%.
היוצאת מן הכלל היחידה השנה היא אוסטרליה, שבה נרשמה עלייה בכלל המקרים ב-10% הכוללת עלייה של 36% במעשי הוונדליזם ו-33% בתקיפות שבוצעו פנים אל פנים. עם זאת, נתונים אלה רווחו בה לפני 2015.
בקמפוסים ברחבי ארה"ב, שברבים מהם שוררת אווירה אנטישמית קשה בעיקר במסווה של אנטי-ציונות, נרשמה עלייה של 45% בכול צורות האנטישמיות, בייחוד בהצרת צעדי הסטודנטים היהודים והתנכלות לזכויותיהם.
הגברת אמצעי הביטחון השונים ונוכחותם של חיילים ושוטרים תוך שינוי בדפוסי הפעולה של שירותי המודיעין, שהגבירו את המעקב המשותף שלהם אחרי קבוצות קיצוניות, הם הגורמים המרכזיים לירידה במספר התקריות האלימות על רקע אנטישמי ברב מדינות העולם.
הירידה במעשי האלימות נגד יהודים באה לידי ביטוי בירידה בשימוש בנשק (10 מקרים לעומת 24 ב-2015), בהצתה (מקרה אחד לעומת 10 ב-2015), בהשחתת רכוש יהודי ציבורי/קהילתי ופרטי ובתקיפת אנשים. עם זאת, בתי עלמין ואנדרטאות, שאינם מוגנים, ממשיכים להיפגע יותר מבעבר, כאשר כ-100 בתי קברות חוללו בשנה שחלפה, בדומה ל-2015.
בשנת 2016, כמו ב-2015, שבה חלה ירידה חדה במספר האירועים האלימים, לא התרחש עימות בין ישראל לשכנותיה מצפון או מדרום. עם זאת, יותר ויותר ביטויים אנטי-ציוניים, האשמות והשמצות מובעים בטונים ובלשון אנטישמיים חריפים. במרכז קנטור הדגישו שעימות כזה הוא בדרך כלל זרז לביטויי אנטישמיות ולא הסיבה לקיומם.
בשנה האחרונה נרשמו מספר הישגים בולטים במאבק באנטישמיות. הראשון בהם הוא ההחלטה על קביעת הגדרת עבודה למושג אנטישמיות שאומצה על ידי הברית הבינלאומית לשימור זיכרון השואה (IHRA), גוף המונה 31 מדינות, ועל ידי ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי. כמו כן, גופים בינלאומיים נוספים דנים באימוצה של הגדרה זו, שלא מהווה מסמך מחייב משפטית, אך מסייעת בזיהוי ביטויים אנטישמיים לסוגיהם ובמאבק בהם.
מלבד זאת, תנועת ה-BDS הוכרזה כאנטישמית על ידי מפלגתה של אנגלה מרקל בגרמניה ובספרד חזרו בהן כמחצית מן העיריות שהתכוונו להטיל חרם על ישראל. באופן דומה, 14 מדינות בארה"ב חוקקו חוק נגד ה-BDS, ותמיכות כספיות בארגון בוטלו בכמה ארצות. עם זאת, התנועה עדיין פעילה מאוד בייחוד בקמפוסים ברחבי ארה"ב וקנדה.
התרעות פיקוד העורף