"כולנו במצב של אכזבה ענקית, עבדו עלינו. אני שבור לב. מישהו השתמש ברצון הטוב שלנו, כדי להשיג את הרצון הרע שלו”, אומר אדם נרק, פעיל מרכזי ואחד ממייסדי עמותת (NPT (Natural Peace Tour, שבסיור שארגנה ביום ראשון האחרון בתל אביב השתתף גם צעיר פלסטיני משכם שדקר ארבעה ישראלים ופצע אותם. שלושת הימים שעברו מאז האירוע הפכו את נרק לאדם מותש, שנחרד מעומס הפניות ומעצם המעשה האלים.
NPT קיימת כבר חמש שנים. הרעיון להיווסדה החל מפרויקט שמטרתו להכיר טוב יותר את הצד השני. במסגרת הפעילות מקיימת העמותה מפגשים בין קבוצות ישראליות ופלסטיניות גם בישראל וגם ברשות. “אנחנו מנסים לקרב בין האנשים עצמם למרות הקונפליקט”, מסביר נרק, “לצערי, הדור החדש הפלסטיני לא מכיר את הצד השני, לא מדבר עברית ורואה בישראל אויב, כי זה מה שהוא שומע ורואה בתקשורת הפלסטינית וברשתות החברתיות. המסר הוא של הסתה ולא של שלום, ואנו פועלים נגד זה”.
העמותה מקיימת סיורים המתמקדים בשני אלמנטים: טבע ושלום. לדברי נרק, בלי פוליטיקה כלל. האנשים נרשמים ומגיעים לסיור בתל אביב, עכו, חיפה והגליל העליון, כדי לפגוש אזרחים ישראלים ולהכיר את חיי השגרה בישראל. הסיורים מתקיימים בין פעמיים לשלוש פעמים בחודש, בקבוצה שמונה בין 20 ל־ 40 איש, המגיעים מערים כמו רמאללה, חברון שכם ועוד. יש קבוצות מעורבות, ויש הכוללות פלסטינים בלבד. דבר העמותה עובר מפה לאוזן, וכך פונים אליהם אנשים המעוניינים בסיור בישראל. “בחברה הערבית זה מתגלגל”, מסביר נרק, “אחד מביא את השני ואת החמולה שלו והם נרשמים. אנחנו מגישים בקשות למשרדים הממשלתיים לצורך אישורים”.
אם כך, גורמי הביטחון הם האמונים על הבדיקות לאחר הגשת הבקשה להיתר מטעם העמותה, ולאחר מכן מעבירים אליה את ההחלטה. במחסומים מתבצעת בדיקה נוספת של ניירת וכן בדיקה פיזית־גופנית ובדיקה של הציוד.
אמצעי סינון כלשהם מטעם העמותה אינם קיימים. לא בשטח עצמו ולא לפני כן, במועד הרישום. “אני רוצה שהאווירה תתפתח ותעלה לבד, שהם ידברו באופן ספונטני“, מסביר נרק, “ולכן גם לא מבצעים תשאול או נותנים הסברים וגם לא מדברים על סוגיות כמו שלום, שמאל־ימין או פוליטיקה. אנחנו רק מפגישים בין האנשים. לצערי, הרבה בגלל ההסתה ברשות, אם אני אומר לאנשים ‘בואו נדבר שלום’, זה מבהיל אותם”.
לדבריו, הסיורים גם אינם מתמקדים בנקודות חיכוך רגישות. “אנחנו עושים להם סיור היכרות”, הוא מספר, “יש סיורים של עמותות אחרות שמתמקדים בכפרי נכבה או מלחמות אחרות, אבל אצלנו לא מגיעים לשם. אנחנו מדברים על העתיד. למשל, הסיור לפני יומיים, מטרתו הייתה לסייר בתל אביב ובירקון ולתת להם תקווה שיחזרו הביתה ויעשו טוב כזה גם אצלם”.
הדור החדש
אולם, כפי שכבר ידוע מתחילת השבוע, לא כל מי שמצטרף לסיור רוצה לעשות טוב. כך קרה עם הצעיר בן 18 משכם, שהגיע ביום ראשון במסגרת הסיור לתל אביב, דקר ארבעה ישראלים ופצע אותם קל. מאבטחי מלון לאונרדו ביץ' השתלטו עליו והעבירו אותו לכוחות הביטחון. בידי המחבל היו כל ההיתרים והאישורים לכניסה לישראל בהתאם לקריטריונים של גורמי הביטחון. פרטי האירוע עדיין נמצאים בחקירה.
נרק יודע לספר על צעיר ממשפחה מכובדת מאוד ומבוססת משכם, בעלת ממון רב. פעילי הארגון שוחחו עם הוריו ושמעו מהם כי הם המומים ממעשיו. הוא למד בשנה א’ באוניברסיטה ועבד בעסקי המשפחה, שכוללים נדל”ן, רשת סופרמרקט ונכסים.
נרק מעיד כי מאז הפיגוע הוא נמצא באפיסת כוחות. לעמותה אין אתר אינטרנט, ושני דפי הפייסבוק שלה נסגרו בבהילות ובאופן מעט תמוה מיד לאחר הפיגוע. הוא טוען שאינו עומד בכמות הפניות. הוא מקבל מאות כאלה ביום, חלקן פחות נעימות ואף בוטות. נוסף על כך, מסרב נרק לספק את הכתובת המדויקת של המשרד בתל אביב. על שאלתנו בנוגע למקורות המימון הוא משיב כי העמותה אינה מקבלים מימון מחו”ל, וכי מדובר בהשתתפות עצמית וכיסוי מלא של הנסיעה בידי האורחים הפלסטינים והיהודים. כל הפעילים הם מתנדבים, העמותה רשומה כגוף ישראלי, אולם לא ברור מדבריו אם יש פעילים יהודים בעמותה. גם בנוגע ללאומו הוא מעדיף לא להשיב ומעיד כי הוא חצי ירושלמי וחצי תל אביבי.
בינתיים, הנחה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, להקפיא את ההיתרים לצורכי ביקור בישראל, הניתנים למוסדות וארגונים עד לסיום תחקיר והפקת לקחים.
גם בעמותה עצרו כל פעילות. “אנחנו בנינו דור חדש שהוא נגד כל פעולה שפוגעת באזרחים”, אומר נרק , “אנחנו נמתין לתוצאות החקירה ונשמע להנחיות גורמי הביטחון. כמובן, נשב גם עם הרכזים הפלסטינים ונלמד איך להיות יותר זהירים בעתיד”.
לדבריו, לא כל מבקשי ההיתרים מקבלים אישורי מעבר לישראל, והוא אינו צד בעניין. “השב”כ והמשטרה מודיעים לנו יומיים לפני הסיור מי ייכנס, ולא מנמקים מה סיבת הסירוב לאלה שלא. גם אין לנו עניין בזה”, הוא מספר.
לשאלה אם ישקלו להפסיק פעילות, הוא עונה בנחרצות: “בשום אופן לא. העתיד הוא אתגר. נעשה צעדים רציניים ונמנע מצבים כאלה. זו פעם ראשונה שזה קרה בחמש שנות פעילות. זה דבר נדיר. אנשים שלא מעוניינים בשלום לא מגיעים אלינו. יש המון ארגונים וסיורים ומפגשים, ובמקרה, זה קרה הפעם אצלנו. נהיה זהירים, אבל זה לא יעצור אותנו”.
“נחצה פה קו"
בישראל קיימים כ־120 ארגונים ועמותות המוגדרים כארגוני שלום, וחלקם מקיימים מפגשים פעילים, ובהם גם כניסה לישראל. עוד כ־20 מכוני מחקר עוסקים בתחום האקדמי. רוב המפגשים מתנהלים בפורמט של שיח ודיאלוג, סמינרים, סדנאות, מחנות נוער, קונגרסים ועוד.
“כל ארגון מגדיר לעצמו את נהלי הבדיקות בצד הפלסטיני”, מסביר יובל רחמים, יו”ר פורום ארגוני השלום בישראל. “צריך וחייב להיות הליך, שאכן קיים, ואשר מצמצם את הסיכון שדברים איומים כאלה יקרו. אנחנו לא יכולים להיות הצינור שדרכו כל פלסטיני שירצה יעבור לישראל, אבל גם אין לנו יכולת וכלים לבצע בדיקות ביטחוניות. לרוב, הרכזים הפלסטינים מבררים פרטים כמו מה מניע אותו לבוא, מי המשפחה ומה הרקע הכללי שלו”.
לדברי רחמים, תרומת המפגש עצומה, וגם המינהל האזרחי וכוחות הביטחון מודעים לחשיבותו. “הם מבינים שיש ערך לשיח ולדיאלוג, וההנחה היא שככל שיש יותר מגע בין אנשים, יש פחות מתיחות ביטחונית ולכן הם גם נוטים להקל ולאפשר ביקורים הדדיים”, הוא אומר.
הגופים המבקשים אישורי כניסה לישראל נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: מבקשי עבודה, ארגונים הומניטריים וארגוני שלום. ההנחה המקדימה היא שאנשים בצד הפלסטיני המבקשים לבקר בישראל, נתקלים ממילא בהתנגדות מבית, ולכן הסכנה שיבצעו פעילות עוינת נמוכה. עם זאת, זכורים אירועים מהעבר, שבהם חולים שהופנו לטיפול הומניטרי רפואי בבתי חולים בישראל ביצעו ניסיונות פיגוע. “הנזק הוא קודם כל הפיגוע עצמו”, מוסיף רחמים, “ייתכן שיקשיחו את הנהלים, ואני מניח שגם פלסטינים רבים יתקשו להיכנס. כמובן, נחצה פה קו. לדעתי זו פעם ראשונה שזה קורה, שמפגע נכנס לתוך פעילות של ארגון שמטרתו לייצר שיח של שלום ומנצל את הקלות היחסית בה מתקיימים מפגשים מסוג זה”.
הארגונים מחויבים לכללים שמכתיב המינהל, הכוללים יידוע של עשרה ימים מראש, פירוט המסלול המדויק, סוגי הפעילות, מי האנשים הפועלים ומה כוללת הפעילות. במקרים של פלסטינים ותיקים שכבר ביקרו בארץ, הבדיקה קלה יותר. אולם במקרים של סיור חד־יומי, כפי שאירע באירוע הדקירה, ההליך מורכב יותר. אבל הכללים ברורים לכולם. “אנחנו צריכים להקפיד שכולם יעלו לאוטובוס, שילכו תמיד כקבוצה ולא יתפזרו ואסור לנו לאבד אותם. העמותה מחויבת גם לדווח מיידית כאשר מישהו מהקבוצה נעדר, וצריך מיד לערב את הרשויות”, אומר רחמים.
לא ברור כמה זמן עבר באירוע שהתרחש ביום ראשון מאז שנעלם המחבל מן המסלול של הסיור ועד לזמן הדיווח של עמותת NPT למשטרה. לדברי רחמים ושאר הארגונים ששוחחנו איתם, הקפאת הפעילות מוצדקת. “אין לי טענות לכוחות הביטחון על ההקפאה”, הוא אומר, “זה לא עונש. הם עושים תחקיר, ובצדק. אם זה יימשך חודשים, אז זו כבר בעיה”.
גם בארגון “מחשבות של שלום” מעט חוששים מפני ההשלכות של הפיגוע בהיבט של אישורי כניסה. לפני שבוע הם קיימו קונגרס דיאלוג בין 1,000 פלסטינים ל־1,000 ישראלים בכיכר רבין בתל אביב, ובעוד כחודש מתוכנן מפגש של 100 נשים, האמורות להגיע משטחי הרשות. “איש לא יכול לעצור אלימות באופן הרמטי”, מסביר ספיר הנדלמן, מפעילי הארגון, “כשהפעילות תתגבר, תעלה גם רמת האלימות. תמיד יהיו אנשים שירצו לפגוע בתהליך. הרכזים שלנו בצד הפלסטיני מסבירים על הפעילות, ורובם יודעים לקראת מה הם באים”.
הנדלמן מציע לחשוב הפוך - על כמה המפגשים הללו מונעים פיגועים. “כשמביאים אנשים לתל אביב לדו־שיח ודיון, זה משחרר לחץ", הוא אומר. "שינינו נהלים המון פעמים. למשל, היום מחויב שלכל אוטובוס יהיה מדריך צמוד, ומעבירים פרטים מדויקים של הפעילות ויש יותר מעקב. אבל כשמגיעים 100 איש אין באמת דרך לשלוט על כולם. התשובה היחידה היא להמשיך בכל הכוח”.
בימים אלה מעכלים הארגונים את השלכות הפיגוע ומשמעויותיו. אלו יופקו במלואן רק לאחר סיום החקירה, כמובן. רובם ככולם ציינו כי ידונו בנושא ויבחנו אותו לעומק, כולל שינוי אפשרי בנהלים, לצד ציון העובדה כי תהליך והדיאלוג הוא בלתי נמנע.
“מה הפתרון? להפסיק את כל מפגשי השלום?" שואל הנדלמן, "מבחינה ציבורית זה קטסטרופה, אבל האלטרנטיבה גרועה בהרבה. צריך לעצור ולחדד נהלים, אבל אי אפשר אחרת”.
מיחידת מתאם הפעולות בשטחים נמסר: "מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב פולי מרדכי, הנחה להקפיא את ההיתרים לצורכי ביקור בישראל, הניתנים למוסדות וארגונים, עד לסיום תחקיר הפיגוע שאירע השבוע בתל אביב והפקת לקחים".