"אני חושב שהשינוי הוא יותר באינטראקציה של הילדים, ברגע שנער מכיר תרבות של מישהו אחר ולא רואה אותו כמשהו שונה, יותר קל להתחבר אליו כי הוא יודע עליו משהו. יש מקומות שלא מכירים את התרבות אז יראו את יוצאי אתיופיה כמשהו חריג במדינה אבל ברגע שמנגישים את זה וחושפים ומכירים ולומדים לעומק את התרבות הזו - מבינים מה זו האוכלוסייה הזו וכמה שהיא איכותית וטובה", כך מספר ל"מעריב אונליין" ניצן טאפטה, בן 32, המנהל את מרכז הנוער ברמלה של עמותת פידל לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה.
לכבוד יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל, שוחחנו עם מובילים מהקהילה האתיופית על איך הם רואים את מצב הקהילה היום והאם הם רואים שינוי ביחס כלפיהם. "אנחנו חושפים את כל האוכלוסייה בעיר, גם כאלה שהם לא יוצאי אתיופיה לתרבות ולמורשת של יוצאי אתיופיה כי ככה כולם מרוויחים", מסביר טאפטה. "לנערים שיש פחות ידע על תרבותם בגלל שהם ילידי הארץ ולא נחשפים לכך בבתים שלהם אנחנו נותנים את הבמה להכיר יותר את המורשת אם זה בסדנאות, פעילויות של זהות ושייכות ועוד. הנערים שמגיעים לפה מחפשים אוזן קשבת והמרכז נותן להם את זה. יש פה ש"שינים וחיילים שמתנדבים במרכז ואנחנו צוות קבוע של שבעה כשהמרכז מכיל 130 בני נוער. אנחנו עורכים איתם שיחות אישיות ונותנים להם מקום חברתי אחרי שהם מסיימים את בית הספר וככה הם נפגשים עם בני נוער לא מבית הספר שלהם".
מיכל אברה סמואל, מנכ"לית עמותת פידל, מסבירה כי היא חושבת שהקהילה רשמה הצלחות רבות: "אנחנו כקהילה צריכים להתגאות ולהגיד הנה הצלחנו ואנחנו בדרך הנכונה לצד כל המשברים הגדולים שמבחינתי הם צירי דרך מאוד משמעותיים בהתמודדות שלנו. אני חושבת שעברנו משבר מאוד גדול שאף קהילה לא עברה אותו בנושא של זהות, קיום, מעמד ושייכות בתוך החברה הישראלית".
"לצד כל זה, אני חושבת שאנחנו קהילה חזקה, קהילה שאמרה שזה הבית שלנו, זו החברה שלנו, אנחנו חלק מתוך החברה הזו ועשינו פריצת דרך מאוד גדולה", אומרת אברה סמואל ומיד מוסיפה כי "עדיין יש פערים מאוד גדולים, פערים בין המבוגרים לצעירים, בין החברה הישראלית ומשבר של מנהיגות בתוך השכונות".
"עדיין אין הכרה מלאה במערכת החינוך ללימוד אמיתי של ההיסטוריה והתרבות של יוצאי אתיופיה, יש הכרה מבחינת לימוד הנרטיב אבל הוא עדיין נרטיב שלילי - הצלנו אותם, הבאנו אותם, אבל לא מספרים את הנרטיב החיובי, הציוני שהקהילה עשתה מסע מאוד הרואי כדי להגיע לארץ. ב-2017 חייבים לתת את הדין איזה דור אנחנו רוצים לייצר ובפידל אנחנו נותנים את הבמה לבני הנוער לחלום, לבנות את הזהות שלהם, להתחבר לשורשים, להכיר את ההיסטוריה והתרבות של ההורים שלהם כדי לצמוח, לגדול ולהצליח. אני מעבירה הרצאות וסדנאות לבתי ספר וחברות עסקיות שלאו דווקא יש אצלן תלמידים או עובדים יוצאי אתיופיה, כדי להגיד שהקהילה היא לא מה שרואים בחדשות, הדברים השליליים, אלא קהילה שהיא תורמת".
התרעות פיקוד העורף