"מלחמה, אסונות טבע, תאונות קשות, דליקות, התפרצויות מגיפות, אירועי טרור ופליטת חומרים עלולים לגבות מספר רב של חללים אזרחיים", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, המותח ביקורת על היעדר מוכנות לתרחיש חירום של קבורה המונית של חללים במקרה של אסון כבד. שפירא מציין שוועדת ההיגוי הלאומית להיערכות לרעידת אדמה בישראל שהוקמה בשנת 2000 קבעה שיש להיערך לכ-7,000 הרוגים בהתרחש רעידת אדמה ועל פי תרחיש הייחוס שקבעו הממשלה ומשרד הביטחון, יש להיערך לכ-30 אלף חללים במקרה של מגיפה.
"לזיהוי ולקבורת חללים משמעויות משפטיות, הלכתיות ורגשיות עמוקות, הן עבור משפחות החללים והן עבור כלל הציבור המתאושש מאסון", מציין עוד שפירא - "כדי שהגופים המעורבים בטיפול בחללים יוכלו לשלב כוחות ולפעול בשיתוף פעולה בהתרחש אירוע רב נפגעים בשגרה ובחירום, יש צורך בחלוקת תחומי האחריות ביניהם, בהגדרה ברורה של התנאים להפעלתם ובתיאום מיטבי בין הגופים".
במדינת ישראל פזורים מאות אלפי מוקשים, בשטח ענק של כ-180 אלף דונם, בעיקר ברמת הגולן, בערבה ולאורך הגבולות, אבל ברבות השנים, חלק מהם הפכו בלתי חיוניים לבטחונה של המדינה. כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא בדו"ח ביקורת על פעילות הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון.
התרעות פיקוד העורף