"אי אפשר להגיד שזו מגמה פשוטה, צריך להשקיע כי יש המון חומר מתקופות רבות בזמן קצר, אבל לפני כל סיור אנחנו לומדים בכיתה את החומר וכשאתה יוצא לשטח אתה רואה את הדברים בעיניים ומבין את התמונה", כך מספרת נטע גולדמן, תלמידת כיתה י' בבית הספר שקד־דרכא בשדה אליהו, שתיגש מחר לבגרות חיצונית באתרי ירושלים במסגרת מגמת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך.
מדובר בבחינת בגרות חיצונית שאליה ייגשו כאלף תלמידים מבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים ויבצעו בחינה בשטח, באתרים שעליהם למדו, כמו כתף הינום, כיפת הסלע וכנסיית הקבר. הם נבחנים בין היתר על התמצאות בשטח ושליטה בו ועל קישור בין הנראה בשטח לבין ההסברים.
גולדמן מספרת כי היא הצטרפה למגמה השנה לאחר שאחותה למדה במסגרת זו: "אני מאוד אוהבת לטייל וזאת מגמה שאתה מרגיש בה בבית, החומר מאוד מעניין. אני אוהבת שיש סיורים וטיולים חוץ בית ספריים כך שלא לומדים רק בכיתה – אנחנו גם מתנסים בדרכי לימוד אחרות".
"טיפוח זיקה לאהבת הארץ"
שירה צרפתי, המרכזת את המגמה בבית הספר, מסבירה כי הלימודים נלמדים בהיקף של 5 יחידות לימוד, 30% מההערכה חיצונית ו־70% הערכה חלופית. "עשינו סיור הכנה למבחן וביום ירושלים עצמו תלמידי בית הספר יעלו לירושלים ותלמידי המגמה ידריכו את השכבות הנמוכות יותר בחלק מהסיורים - זה חלק מהבגרות".
הלימודים במגמה הם ייחודיים ומושם בהם דגש על הלימוד בשטח שבו הם חוקרים, עורכים תצפיות ולומדים למידה פעילה. ללימוד בשטח יש גם תפקיד מרכזי בטיפוח זיקה המחזקת את האהבה לארץ, לסובלנות ולחיבור ערכי ושורשי. "לתלמידים חשוב ללמוד על המורשת והעבר, זה רב תחומי ומזמן המון הזדמנויות, מה גם שיוצאים הרבה לשטח. יש תלמידים שקשה להם לשבת בכיתה ומגיעים אבל זו לא מגמה שלא לומדים בה, זו מגמה תובענית", מוסיפה צרפתי.