שאלתי אותו שתי שאלות: אחת, מה המומחיות של פרופסור לוור? האם זה המטו-אונקולוגיה כמו ד"ר מירה חריש או השתלת מח עצם?. והאם לאור גילו של פרופ' לוור, 68, מתי הפעם האחרונה שבו הוא עשה פרטוקול לילד? התשובה שלו היתה שהוא לא יודע לענות עד הדברים והוא יבדוק מולו".
"אני שואל את משרד הבריאות 'מה הם הציעו לרופאים של המחלקה?'. אנחנו מבינים היום שהרופאים הללו לא יכולים לעבוד בהדסה, מתנכלים להם לכאורה ולא מאפשרים להם לקיים עבודה תקינה. לכאורה יש סתימת פיות והפחדה בהדסה. עדי הבת שלי יכולה היום כבר לקבל טיפול בשערי צדק. היא צריכה מיטה ואחות ויש כבר שבע אחיות שפורשות מהדסה ואת דוקטור מירה. עדי בעזרת השם עד גיל 120, תהיה זקוקה למעקב כל חייה ואנחנו רוצים את המעקב בירושלים, אצל מירה שתחיה גם היא עד 120. זה המאבק שלנו. נקלענו למאבק שהחשיבות שלו עצומה ולא נרפה, לא רק למען עצמנו אלא למען כל תושבי ירושלים והסביבה".
לצד הדברים הללו פרופסור זאב רוטשטיין, מנהל הדסה קרא בקריאה נרגשת לרופאים להישאר בהדסה: "הישארו בהדסה. דוקטור מירה המופלאה, אל תינטשי את הילדים. הם זקוקים לך. כל הדרישות שלכם נענו. משרד הבריאות התחייב לסייע למחלקה ולתת לנו גב. הישארו בהדסה, במחלקה שתהיה תוך זמן קצר המובילה בישראל ובעולם, עם מומחים עולמיים מהשורה הראשונה שמצטרפים אליה השנה. אני קורא לכם למלא את חובתכם כרופאים ולהישאר לטפל בילדים".
עובד בכיר בבית חולים שיבא שמכיר מקרוב את פרופסור זאב רוטשטיין ועבד אתו בצורה צמודה ואינטנסיבית במשך מספר שנים ועוקב אחרי הפרשה אמר כי "עושים לו רצח אופי. הוא איש מדהים. זה נורא. אני יודע שהדעה שלי לא פופולארית אבל אני מכיר את האיש מקרוב. ההורים התבלבלו פה. הסיפור שלהם הפך מול רוטשטיין במקום מול הרופאים שעוזבים את הדסה. הם גם לא מבינים איזה כוחות הוא מגייס: פרופסור תורן שיטפל מעכשיו בילדים במחלקה, הוא רופא מעולה וזו זכות שהוא מגיע להדסה. מדובר בפתרון מדהים של פרופסור רוטשטיין. מההכרות המקצועית שלי איתו אני בטוח שהוא פעל נכון: הוא כוחני אבל מקצועי. אם רופאי שיבא המומחים המצוינים מוכנים לעבוד בתנאים הלא פשוטים שיש עכשיו במחלקה סימן שרוטשטיין עושה משהו נכון. ייתכן שהסגנון לא מצא חן בעיני הרופאים אבל הם לא ילדים בכתה ד' וזה לא היה אמור להוביל למשבר הקיצוני הזה".
התרעות פיקוד העורף