אלפי מרצים במכללות ובאוניברסיטאות, שמועסקים בתנאים הזהים לעובדי קבלן, מנהלים לאחרונה מאבק לשינוי המצב. "אנחנו דוקטורנטים, בעלי תואר שני, שמקבלים שכר משפיל ועובדים בתנאים של חוסר יציבות תעסוקתית טוטאלית", הם אומרים
"אנחנו אחרוני עובדי הקבלן במדינה", אומר ד"ר יאיר דוכין, יו"ר מו"ח, מורים וחוקרים באוניברסיטה העברית, הארגון היציג של חברי הסגל האקדמי הלא בכיר. "לחברי הארגון שלנו יש את הפער הגדול ביותר בין כישורים לשכר: מדובר בדוקטורנטים, בעלי תואר שני, שמקבלים שכר משפיל ועובדים בתנאים של חוסר יציבות תעסוקתית טוטאלית".
לדברי דוכין, אין לחברי הארגון ביטחון תעסוקתי או יציבות. "האוניברסיטה יכולה לפטר אנשים כמעט בכל רגע", הוא מבהיר. "זה מצב שמחייב שינוי, לכן לאחרונה התחלנו, כמה נציגים מאוניברסיטאות ומכללות, לערוך משא ומתן עם ראשי המוסדות האקדמיים במטרה לשנות את המצב האבסורדי הזה".
באופן מסורתי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל נחלק לסגל בכיר ולסגל זוטר, שלו צורות העסקה שונות, בכללן העסקה במסלול של מורים מן החוץ. אלא שתנאי העסקתם קשים: אין להם ביטחון תעסוקתי, מעמדם במוסד האקדמי אינו ברור, היקף שעות ההוראה שלהם יכול להשתנות בכל רגע, שכרם אינו כולל מרכיב של ותק ובכל סמסטר הם מפוטרים, וחלקם נאלצים לחתום אבטלה בחודשי הקיץ.
כדי לנסות לשנות את המצב מתקיימות לאחרונה שביתות אזהרה של המרצים מן החוץ במוסדות לימוד, בהם המכון הטכנולוגי בחולון ומכללת עמק יזרעאל. אתמול התקיימה גם שביתת אזהרה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל.
"המעמד של מרצים מן החוץ נולד בחטא", אומר פיני שלומאי, יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר במכללת אורט בראודה ומרצה להנדסת ביוטכנולוגיה. "כאשר הקימו את המכללות, היה מאוד נוח להנהלה להחיל את זה, כי לא היה להם תקציב לסגל קבוע. הם התבססו בעיקר על סגל מן החוץ, שעיקר עיסוקו לא היה באקדמיה, והוא הגיע ללמד במשך מספר שעות שבועיות ולא באופן קבוע. עם השנים המעמד הזה הפך לקבוע".
כיום מרצים מן החוץ, אנשים בעלי תארים מתקדמים, מקבלים חוזה רק לארבעה חודשים, ובכל סוף סמסטר מקבלים מכתב פיטורים. עם בוא הסמסטר השני הם מועסקים שוב, וחוזר חלילה. כלומר, הם מקבלים שכר במשך שמונה חודשים בשנה ובארבעת החודשים הנותרים חותמים אבטלה. מטבע הדברים, לרובם אין מקום עבודה אחר בקיץ.
לאחר השביתה של המכללה האקדמית תל אביב־יפו ב־2014, הבינה המועצה להשכלה גבוהה את הבעייתיות שבמצב, והציעה מעמד של סגל עמית למרצים. "זה נתן בעיקר ביטחון תעסוקתי, אבל זה לא פתרון", אומר שלומאי. הפתרון, לדברי הנוגעים בדבר, הוא שכר גבוה יותר ובעיקר קביעות ויציבות.
התרעות פיקוד העורף