סערת ההדתה שמטלטלת בימים אלה את מערכת החינוך לא פסחה על חנן יזדי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, שמסיים בימים אלה את תפקידו. "אני חושב שהפכו את זה להרבה יותר ממה שזה", הוא אומר בראיון ל"מעריב המגזין". "אני גם לא זוכר שקיבלנו פנייה מתלמיד על זה. אלה דברים מאוד נקודתיים, זה לא שביום בהיר אחד פתאום התחילו ללמד תכנים דתיים. זה גם לא הגיוני. אני חושב שעשו מזה תופעה בקנה מידה ארצי בעקבות מקרים פרטניים בבתי ספר. דווקא מערכת החינוך היא זו שצריכה לחשוף אותנו לתכנים מהאופי היהודי שלנו. אני חלילה לא אומר לכפות על בן נוער להתפלל או לעשות משהו בניגוד לרצונו, אבל כן אפשר לחשוף את בני הנוער לתכנים עם קצת אופי יהודי. 

לטעמי, בשיעורי התנ"ך לא עושים את זה מספיק. מלמדים אותנו איך לקרוא את הספר, לא איך להבין את הערכים שיש בו. השינון מונע מאיתנו את ההבנה הבסיסית. אנחנו לא לומדים את הלקח. הדגש הוא על שינון ולא על התוכן והמהות, וברגע שאנחנו לא מדברים על המהות, אנחנו לא רואים את היופי שמאחורי זה. אני לא בן אדם דתי, אבל מהדברים הללו בדיוק מגיעה הרתיעה מהתנ"ך. המערכת צריכה לבוא ולהגיד שאנחנו יכולים ללמד את הדברים אחרת, לחשוף את התלמידים לתרבות היהודית. אין שום פסול בחשיפת תלמידים למורשת ולתרבות".
 

יזדי, בן 18 מחיפה, שמילא את תפקיד יו"ר המועצה בשנה האחרונה, מסיים בימים אלה ללמוד בבית הספר אליאנס בעיר. "שואלים אותי הרבה אם להיות יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית זו מטרה, אבל זה בעיקר כלי משמעותי לעשות משהו בשביל אנשים אחרים", הוא מעיד. "יש בזה המון תהילה כביכול והכרה גדולה, אבל בסופו של דבר לא בשביל זה הולכים לתפקיד, ומי שהולך לתפקיד בגלל זה - לא צריך להיות בו. זה כלי שאפשר להוביל איתו מהלכים, והוא מתאים לבני נוער עם אג'נדה מאוד ברורה".





אתגרי המחר

 

יזדי החל את דרכו בכיתה ט', כסגן יו"ר מועצת הנוער הבית־ספרית. לאחר מכן המשיך לתפקיד היו"ר, נבחר לכהן כיו"ר הוועדה המשפטית במועצה העירונית של חיפה ולאחר מכן נבחר ליו"ר ועדת נוער וקהילה במועצה המחוזית. כשראה כי טוב - התמודד בכיתה י"א לתפקיד יו"ר המועצה המחוזית של מחוז חיפה. בשנה שעברה, אחרי שעבר מספיק תחנות וצבר ניסיון, התמודד על ראשות המועצה הארצית. "זה מאוד בער בי, רציתי לעשות ולקדם", הוא מספר. "תמיד הייתי מאוד מעורב במה שיש במועצה והחלטתי להתמודד. הצגתי מצע די מפורט ונבחרתי".
 

בזמן ששר החינוך נפתלי בנט עמל על הכנסתו לאקדמיה של הקוד האתי שימנע ממרצים להתבטא בנושאים פוליטיים, במהלך הקדנציה שלו יזדי דווקא עודד הליכים דמוקרטיים במערכת החינוך, ואף הקים צוות ליישום מסמך הוועידה לדמוקרטיה שמעודד מורים לקיום שיח פוליטי־אקטואלי בכיתות. בנוסף, המועצה בראשותו לקחה חלק בפרויקט "תכירו אותי" בליווי פורום דב לאוטמן, להעלאת נושא החינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. הפורום מקדם מיזמים רבים שמטרתם להעלות את התהודה החיובית לעשייה למען חינוך לסובלנות, דמוקרטיה ושותפות.
 

עם זאת, לטענת יזדי, למרות מאמציו, המורים עדיין חוששים להביע את דעתם. "לפני כמה שנים המורים פחדו בצדק", הוא אומר. "היה חוזר מנכ"ל שאסר על הבעה של עמדה פוליטית, ופעלנו כדי שיורידו את זה. כיום מורים רבים חוששים להביע את דעתם בכיתות מסיבות רבות, בין היתר מחשש ליצור קונפליקט בלתי הפיך עם התלמידים. אבל אי אפשר גם להיכנס לכיתה ולהנחית נושא כמו אלאור אזריה. צריך לעשות תהליך מקדים, לדבר על פיתוח של חשיבה ביקורתית, תרבות דיון, הקשבה לאחר, כי בסופו של דבר כשאותם תלמידים ירצו לדבר ביניהם, לא תהיה להם היכולת אפילו להקשיב לאדם שמולם. רק לאחר מכן אפשר להעלות נושאים שהם פוליטיים ואקטואליים ולאפשר לתלמיד להביע את דעתו. כיום יש חשיפה מוגברת למידע, לטוב ולרע. אם פעם בני נוער לא היו פותחים עיתון, היום בני נוער יכולים להוריד אפליקציה ולקרוא ידיעה חדשותית. זה מעניין אותם, הם יותר חשופים למידע הזה, ואם הם לא ידברו על זה ולא ינהלו שיח ולא ידעו לשמוע את האדם עם הדעה הנגדית, זה יישאר ברמת האינסטגרם והווטסאפ ולא מעבר".

הקוד האתי באקדמיה מעורר ביקורת רבה, אך בבתי הספר מדובר בתלמידים צעירים שעוד לא גיבשו את דעתם, כך שלדעה של המורה יכולה להיות השפעה רבה.
 

"קל לעצב את דעתם של התלמידים כי אין מספיק התעסקות בפיתוח חשיבה ביקורתית בבתי הספר. לכן אנחנו מדגישים בכל בנייה של תוכנית חינוכית שיש ללמד ולהעביר פעילויות בנושא כי בתנועות הנוער, למשל, שמים דגש על הנושא. הם עוברים פעילויות, יודעים לפתח חשיבה ביקורתית, ובני הנוער בסופו של דבר הם אזרחים לכל דבר ועניין למעט זכות ההצבעה. הם לחלוטין אזרחים, ואם לא ידברו איתם, זה לא שבגיל 18 פתאום יהיה להם סוויץ' בראש, והם יפתחו חשיבה ביקורתית".
 

לאחרונה הכריז משרד החינוך על תוכניתו לקיצור כלל חופשות התלמידים בשנה בשבעה ימים. יזדי לא מוטרד מכך. "אנחנו מסכימים עם ההורים שצריך לקצר את ימי החופשה של בתי הספר היסודיים", הוא אומר. "זה מצב אבסורדי. ילד בכיתה א' או ג' לא יכול לדאוג לעצמו, לא יכול להעסיק את עצמו, הוא מאוד תלוי בהורים. כשההורים בחופשה - זה מאוד נוח, אבל כשההורים לא בחופשה, זה לא נוח. אני מאמין שצריך להתאים את לוח החופשות של התלמידים ללוח החופשות של ההורים. בעניין בתי הספר העל־יסודיים, התלמידים הרבה יותר אחראים, יכולים להתמודד לבד ולהעסיק את עצמם. אנחנו חושבים שלחלוטין לא צריך לקצץ להם את החופשות. צריך למצוא פתרון לסוגיה כמה שיותר מהר כי הדיון הזה מתפתח כל שנה מחדש".

איך הייתה העבודה המשותפת עם שר החינוך נפתלי בנט?
 

"יצא לי לעבוד די צמוד עם השר. אני חושב שהוא מאוד פתוח לרעיונות ולשיח. אני מאמין שעובדי משרד החינוך מאוד רתומים לעניין. עם שר החינוך הקודם שי פירון התחילו שינויים משמעותיים במערכת, ולצערי הם עדיין צריכים להיות טובים יותר. צריך לחדד את הכוונות של הרפורמה ללמידה משמעותית ואני חושב ששר החינוך נמנע בינתיים משינויים מהותיים. המערכת זקוקה לשינוי. באפריל האחרון יזמנו כנס שנקרא 'קול החינוך'. בפעם הראשונה משרד החינוך נרתם לשיח עם מורים, הורים, מנהלים, מפקחים, תלמידים, כולם התכנסו לשולחן אחד שזה כל כך אבסורדי שזה לא קרה עד היום. העלינו פתרונות לבעיות שמעסיקות אותנו, הגשנו את המסמך למנכ"ל המשרד ולשר והסברנו להם שזה המקום ושאפשר לעשות שינויים גדולים. אני מקווה שהשר ייקח את המסקנות ויישם אותן".



פתוח לרעיונות ולשיח". בנט . צילום: פלאש 90"



 

אילו נקודות העליתם במסמך?

"אנחנו מדברים שם על צמצום מספר הילדים בכיתה; על הקולות בזמן האחרון שאומרים שהמורה צריך להיות פחות מחנך ויותר מורה - אנחנו אומרים להפך - המורה צריך להיות מחנך כי מורה שמעביר מידע הוא כבר לא האוטוריטה היחידה בכיתה שיודעת את המידע; אנחנו מבקשים יותר שיעורים שמדברים על איך אנחנו יכולים להתמודד עם האתגרים של המחר, איך אנחנו לוקחים את מסת המידע באינטרנט ועושים איתה דברים חיוביים, איך אנחנו יודעים מהו מידע נכון ומה לא; ואנחנו מזכירים שם גם את שיעורי האזרחות – בעינינו הם צריכים להפוך משיעורים של שינון חומר לשיעורים של ניתוח אקטואליה עכשווית. לפתח מודעות פוליטית, לעודד שיח פוליטי בכיתות".
 

איך מעודדים נוער להיות מעורב פוליטי?



"היה השנה לראשונה יום בכנסת שהוקדש לבעיות הנוגעות לבני הנוער. העלינו שם המון נושאים רלוונטיים ואקטואליים, ואנחנו כבר רואים את הפירות שלהם. קיימנו מעין מליאה מדומה בהשתתפות נציגי המועצה הארצית והעלינו הצעת חוק שעוסקת בהרחקה של עבריין מין ממוסד חינוכי. ח"כ יעל גרמן לקחה את זה על עצמה, והחוק עבר. היה לנו את המאבק בנושא מכל האמוניה - השבתנו שמונה רשויות מסביב למכל, 2,500 בני נוער השתתפו בהפגנה מתוך 5,000 איש, זה היה שיעור מצוין באזרחות. למדנו שאפשר להיות מעורבים, ואנחנו רואים את התוצאות".




חממה דמוקרטית



מי שיחליף את יזדי בתפקידו הוא יובל חלביה מטירת הכרמל, שנבחר שלשום לתפקיד, לאחר שכיהן בשנה האחרונה כמזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית וכסגן יו"ר מועצת התלמידים והנוער במחוז חיפה. 
 

"אני מרגיש שתמיד יש עוד מה לעשות", אומר יזדי. "אפשר לעשות עוד המון בהרבה תחומים, זה אף פעם לא נגמר, אבל אני חושב שהשגתי את המטרות שבאתי איתן. המועצה עובדת בהמשכיות, זה לא שלאחר שנה עושים דיליט ומתחילים דף חדש. אני בטוח שיובל יעשה את התפקיד בצורה מצוינת".

מה התפקיד תרם לך?
 

"התפקיד לימד אותי שאסור לשבת בצד כשמשהו מפריע לך, ואני חושב שהוא נתן לי את השיעור הכי גדול והכי טוב שיכולתי לקבל בדמוקרטיה. המועצה מהווה חממה דמוקרטית שהלוואי שכל הדמוקרטיות היו לומדות ממנה. יש פה התנהלות דמוקרטית לא מתפשרת, ובמקביל אליה פועל קוד אתי ברור שנותן לכל הנציגים ערכים שלאורם הם צריכים ללכת. הלוואי שכל גוף דמוקרטי היה מתנהל בכזו שקיפות ויעילות. כולנו מתנדבים ועושים את זה תוך כדי הלימודים התיכוניים, וזו לדעתי הגדולה האמיתית. אפשר לשנות, ודבר הוא לא בלתי אפשרי".
 

יזדי עצמו צפוי לצאת לשליחות של שנה במסגרת הסוכנות היהודית במסצ'וסטס שבארצות הברית, שלאחריה יתגייס לשירות צבאי. "אני אעבוד עם בני הקהילה היהודית כדי לחבר אותם לישראל, לזהות היהודית הישראלית שלהם", הוא אומר. "זו תהיה שנה מאוד אינטנסיבית שבמהלכה אעבוד עם קשת רחבה של גילאים, מגן ועד קשישים, תנועות נוער, סטודנטים. נחשפתי לשליחות דרך הרשתות החברתיות, וזה מאוד עניין אותי, נראה לי משהו מאתגר".


מה תוכניותיך לעתיד?

"אני יודע שארצה לעסוק במשהו שקשור לציבור הרחב, שיש בו פן חברתי מובהק. זה אחד הדברים שלקחתי מהשנה האחרונה: הרצון לעשות דברים בשביל אנשים אחרים, להרחיב את מעגלי העשייה החברתית שלי".