כבר מגיל צעיר ידע חן עזריאל (23) שהוא רוצה להיות שוטר. כילד שגדל ברמלה הוא היה בעל מוטיבציה גבוהה לשרת ולתרום לציבור. לקויות הלמידה שמהם הוא סובל מעולם לא מנעו ממנו להתקדם, לא בבית הספר, לא במד"א, שם הוא מתנדב כבר תקופה ארוכה, ולא בצבא, שם שירת במשמר הגבול כלוחם.
כאשר השתחרר משירותו בחורף 2015, ביקש לממש את חלומו, אז גם גילה לתדהמתו, שדווקא הגוף שאליו נשא עיניים בהערצה, מפלה לדבריו, את אלו הסובלים מלקויות למידה שונות: "היה לי ראיון עם סגן מפקד יחידה של המשטרה בראשון לציון", הוא מספר בשיחה עם "מעריב־השבוע", "הייתה לי דרך שהצבתי לעצמי במשטרה כיעד ביחידת בילוש. קודם לכן הייתי צריך לעבור את המבחנים התיאורטיים". עזריאל, שאובחן כבר בגיל 10 כמי שלוקה בדיסלקציה ובהפרעת קשב וריכוז, ניגש שלוש פעמים למבחנים הפסיכוטכניים של המשטרה.
הפעם הראשונה הייתה עוד במהלך שירותו במג"ב, ולאחר מכן, פעמיים נוספות באזרחות. תוצאות המבחנים בשלוש הפעמים הללו היו נמוכות, ומבחינת המשטרה לא הצדיקו את המשך תהליך המיון וקבלתו של הצעיר לכוח. לדבריו, בשום שלב ובאף מבחן שערך לא ניתנו לו הקלות משמעותיות, כמו אלו שנותנים ללקויי למידה על מנת לעזור להם להתמקד ולהצליח במבחנים.
"נתנו לי תוספת זמן לא מספיקה. הראיתי להם את כל האסמכתאות שמראות כי אני זכאי למבחן בעל פה ולעזרים שונים, שלא קיבלתי מהם", טוען הצעיר בתסכול ובכאב. לדבריו, הוא מעולם לא הוזמן לראיון אישי או למבדקי כשירות פיזית כזו או אחרת: "ישבתי פעם אחת, במשך כמה דקות מול שוטרת, שבדיעבד התברר לי שהיא הייתה מאבחנת. היא לא שאלה אותי שאלה אחת אישית ולא הפנתה אותי לשום שיחה עם איש מקצוע. פשוט אמרה לי שאני לא מתאים. לא רק לעבודה בבילוש, אלא בכלל למשטרה. כשיצאתי משם הייתי שבור. אני בן אדם שלא מוותר, וגם אם אני עומד מול קיר כזה, שאנשים לא מדברים איתי בכלל, אני לא אומר נואש. אבל הסיפור הזה הצליח לשבור אותי".
"לא אמור לעמוד לבדו במערכה מול המשטרה"
עזריאל, שניסה בכל דרך אפשרית, כולל בערעור שנדחה, לשכנע את המשטרה לקבל אותו לשירותיה, החליט לפני מספר חודשים לפנות אל יו"ר שדולת הכנסת לאנשים עם מוגבלויות, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ולשטח בפניה את סיפורו.
אלהרר פנתה אל נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, שמייצגת אזרחים גם בתיקי אפליה בקבלה לעבודה על רקע מוגבלותם. עד מהרה הוחלט במשרד לפתוח בבדיקה על מנת לגלות אם המשטרה מפלה לרעה את האוכלוסייה שסובלת מלקויות למידה ועדיין מעוניינת לשרת בארגון: "המשטרה מחויבת על פי חוק להתאים לעזריאל ולצעירים כמוהו את מבחני הכניסה לארגונה אבל הם מסרבים לכך", טוענת ח"כ אלהרר. "אכיפת נושא זה מצוי בידיה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. על האנשים שם להשתמש בכוח שבידיהם לטובת מקרים בדיוק מהסוג הזה. זו מלחמה שהם חייבים לקחת בה חלק אקטיבי ועליהם לעשות שימוש בכלים המשפטיים העומדים לרשותם. חן לא אמור לעמוד לבדו במערכה הזו מול משטרת ישראל".
במהלך הבדיקה שמנהל משרד המשפטים בסוגיה מהותית זו, התבקשו הגורמים הרלוונטיים להסביר את תהליך ההחלטה שהתקבלה במשטרה בנוגע לעזריאל. לידי "מעריב־השבוע" הגיעה שורה של תכתובות בין הצדדים. בתשובה שהועברה לנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נטען מטעם לשכת הגיוס של משטרת ישראל כי "התאמות נוספות לא אושרו למועמדים כמו חן עזריאל לתפקיד סייר או בלש, מאחר שהן אינן רלוונטיות לצורך בחינת התאמתו לתפקיד". עוד נטען כי "במסגרת התפקיד, נדרש השוטר בין היתר, למלא דוחות, לקרוא נתונים ומסמכים ולבצע זאת תחת תנאי לחץ".
לטענת המשטרה, ההחלטה לדחות את מועמדות עזריאל התקבלה לאחר שנערך עמו ראיון מטעם מאבחנת משטרתית. עזריאל מצדו טוען כאמור שהשיחה הייתה "שטחית, מהירה ומעליבה". לדבריו, במהלך "האבחון", השוטרת הציגה בפניו מספר שאלות, שעליהן ענה במהלך המבחן "הלא מותאם עבורו".
בנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, כך מתברר, לא הקלו ראש בטענותיו של עזריאל: "במקרה שלו לא התקיימו דרישות חוק השוויון", כתב המשרד למשטרה, "מהדברים עולה חשש כבד לאפליה במקרה זה וסביר שמועמדים נוספים לא קיבלו את ההתאמות שלהן הם זכאים".
עוד טענה עו"ד טובה רקנאטי ממשרד המשפטים כי "העובדה שאותה מאבחנת משטרתית התרשמה כי עזריאל אינו מתאים לתפקיד לאחר שלא קיבל אפשרות ממשית להוכיח זאת, מוסיפה חטא על פשע לתפקוד משטרת ישראל... הוא מופלה פעמיים – פעם באי־מתן הזדמנות שווה, ופעם שנייה בסימונכם אותו כמועמד בינוני, מה שעלול להדירו משירות במשטרת ישראל גם אם יינתנו לו כל הזכויות". במהלך החודש הקרוב אמורה הנציבות לגבש החלטה בתיק על מנת לצאת בהליך משפטי תקדימי נגד משטרת ישראל בחשד להפרה שיטתית מצדה של חוק השוויון.
המשטרה: "מעודדים גיוס אנשים עם מוגבלויות"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לטענות כי "מטעמי צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לעניינו האישי של המועמד. בניגוד לנטען, משטרת ישראל דווקא מעודדת גיוס אנשים עם מוגבלויות לשורותיה, ובלבד שהמגבלות אינן פוגעות בכשירות המועמד לתפקיד שאליו הוא מיועד. בהליך הגיוס אנו מקפידים על קיום הוראות החוק ועושים מאמצים רבים לביצוע התאמות כשהדבר אפשרי, זאת לצד בחינת יתר הפרמטרים הנדרשים לגיוס. כגוף אוכף חוק, שיש לו גם תפקידים חברתיים, המשטרה פועלת כל העת לגיוס שוטרים מכל גווני האוכלוסייה, ובלבד שיהיו כשירים לביצוע תפקידם ויוכלו לתת לאזרח את השירות המיטבי".