"האגרוף הראשון שניחת על פני עוד היה נסבל", כתב. "שוב מחשבה אנליטית: אל תחזיר, למרות שאתה יכול, למרות שאתה יודע איך. זה רק ילבה את זעם ההמון. לפתע אגרוף נוסף ועוד בעיטה. שניים מושכים אותי לקרקע, אחרים קורעים את חולצתי. אדם נוסף לופת אותי, זרועותיו סביב גרוני. הוא מצמיד את פיו לזרועי ונושך אותה בעוצמה".
שלמור פירט את הפגיעות שספג: "באיכילוב אבחנו קרעים בכתפיים, צלעות שכבר חשו שלמות יותר עם עצמן, פנס בעין וחבלות בכל חלקי הגוף. רק בנס לא קרה שום דבר חמור יותר, אמרו לי רופאי, מחילים עלי את הקלישאה התקשורתית שאני כל כך מנסה להימנע ממנה ביומיום".
"עוד תגיע השעה להפיק לקחים מהאירוע הזה, אבל אני לא מתחרט על כך שהגעתי לשם. התפקיד שלי כעיתונאי הוא להביא לקהל צופי את התמונה האמיתית, את הקולות האותנטיים שאי אפשר להביא מבחוץ. ההמון היפואי שאני פגשתי היה מוסת וזועם. הם לא היחידים המוסתים נגד אנשי תקשורת. אנחנו נמשיך להיות שם, נדווח ביושר ונשמור על תפקידנו כשומרי סף - גם אל מול ההמון הזועם והמוסת וגם אל מול מי שמסית אותו".
התרעות פיקוד העורף