עוד עלה אז כי התשתית הראייתית התגבשה כנגד נתניהו ושלושה עובדי המעון בנוגע לשלוש פרשות האחת הוצאות בגין ארוחות שף שהוזמנו כביכול לבית ראש הממשלה ומומנו מקופת המדינה , מטפלת שהוצמדה לאביה של נתניהו ואשר שכרה שולמה כחלק מהוצאות מעון ראש הממשלה כביכול וכן הוצאות פרטיות שצורפו למסגרת ההוצאות בבית המעון.
עתה, מתכוונים במשטרה להעביר את החומר החדש לעיון הפרקליטות, כאמור. בכל מקרה, אם יוחלט על הגשת כתב אישום תאפשר הפרקליטות לגברת נתניהו לקיים הליך שימוע בטרם יוגש כתב האישום בפועל.
כזכור, כבר בחודש אפריל הבהירו גורמים בפרקליטות כי בכוונתם להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה בגין חלקה בפרשה, זאת בהסתמך על מסקנות וממצאי החקירה שניהלה המשטרה ושלוותה על ידי הפרקליטות.
על פי אותם ממצאים נקבע כי נמצאה תשתית ראייתית כנגדה ושלושה נוספים בגין שלוש פרשיות שהתרחשו, לכאורה, במעונות ראש הממשלה. בין היתר, נטען כי הזמינה ארוחות שפים לבית המשפחה, כשאת החשבון שילמה מקופת המדינה, כמו גם במקרה שבו העסיקה מטפלת לאביה שמומנה, לכאורה, מקופת המדינה. פרשה נוספת התייחסה להוצאות פרטיות של בני המשפחה שהוטלו גם הן, על פי החשדות, על חשבון קופת המדינה.
יש להזכיר כי חקירת המשטרה בנושא נפתחה בעיקר בעקבות דוח מבקר המדינה שבחן את התנהלות מעון ראש הממשלה, וכן בעקבות עדויות וראיות שהעביר לידי החוקרים על ידי אב הבית לשעבר במעון מני נפתלי.
בדיון שהתקיים בבג"ץ, בפני השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ודוד מינץ, אמרה השופטת חיות לעותרים כי "גם עובדי ציבור ממש לפעמים עושים נזקים של מיליונים, והמדינה, כמדיניות כללית, אינה תובעת שיפוי. כאן המדינה יישמה את המדיניות הכללית לאי הגשת תביעות שיפוי בסכומים מקיפים בהרבה מהסכום פה. האם יש פה החלטה מנהלית שלא להגיש תביעה שהיא כל כך חריגה וסוטה ממדיניות, שבג"ץ צריך להתערב?".