אזור צפון חווה בארבע השנים האחרונות בצורת חסרת תקדים. מאז תחילת מדידות המשקעים בארץ, היה הגליל במשך עשרות שנים חבל הארץ הפורה והמוריק ביותר בישראל בזכות ריבוי הגשמים בו בעונת החורף באופן יחסי לשאר חבלי הארץ, אבל שינויי האקלים שנובעים מהתחממות כדור הארץ ופליטת גזי החממה לאטמוספרה נותנים את אותותיהם גם בישראל הקטנה, ולאחר שלושת החורפים השחונים אי פעם, גם מצבה של הכנרת עגום מתמיד, כשקו החוף שלה נסוג בהתמדה ואיים מתגלים בה מדי פעם.

ועדיין, הכנרת היא מקור המים העיקרי לחקלאות הצמאה של עמק הירדן ואצבע הגליל, בין היתר בשל עלויות השקיה במי ים מותפלים, שגם אינם מתאימים לכל הגידולים, אבל עוד קודם לכן בשל הקושי להביא לצפון מים מותפלים כשרובם משמשים כיום את מרכז ודרום הארץ. מתקן התפלה בגליל המערבי מתעכב שנים בגלל התנגדויות תושבים וארגוני סביבה, אבל גם פתרון חלקי אחר, שהיה יכול לחסוך מהכנרת 14 מיליון קוב מים בשנה שנשאבים ממנה לצורך השקיית מטעי הבננות בעמק הירדן, נגרר זה עשר שנים בשל התנהלות חלמאית של רשויות המדינה.

המפה של פרויקט המריבה

ב־2010 החליטה הממשלה להקים בעמק הירדן מתקן טיהור שפכים לטבריה והסביבה, שאמור להתחיל לפעול עד סוף השנה הנוכחית ולספק מי קולחין לחקלאות, ובמקביל לצאת במכרז להקמת מתקן התפלה של מים מלוחים הנשאבים ממעיינות באזור כפר נחום (מי "המוביל המלוח"). מכיוון שרמת המליחות של מי קולחין ממתקן טיהור השפכים לבדו היא גבוהה מדי להשקיית מטעי הבננות, הפתרון לחיסכון השאיבה מהכנרת אמור להיות מהילתם במים ממתקן ההתפלה.



האוצר: היזם לא דיווח על העלויות

במכרז להקמת מתקן ההתפלה זכתה חברת GES מקבוצת עזריאלי. המנכ"ל, זוהר פולובין: "אחרי שזכינו במכרז של אגודת המים עמק הירדן שיצא ב־2012, עבר הפרויקט את כל האישורים, בכלל זה של ועדת התכנון המחוזית, ולפני שנה וחצי היינו אמורים להתחיל בעבודות ההקמה שלו ליד סכר אלומות וקבוצת כנרת. אבל מאז ועד היום לא קיבלנו מרשות המים את הצו המקווה לתחילת העבודות".

ברשות המים ובמשרד האוצר מאידך טוענים כי היזם לא דיווח על מלוא עלויות ההקמה כשניגש למכרז, וציפה שהמדינה תספוג אותן כשהיזם טוען מצדו שמדובר בשינויים בפרויקט שדרשה המדינה לאחר המכרז. זאת ועוד, החקלאים באזור חוששים כי לאחר מאבק ארוך שבמסגרתו הצליחו להשיג מהמדינה מחיר מסובסד סביר מבחינתם לקוב מים שנשאב מהכנרת, מחיר המים עלול לעלות שוב.

תוצאת החלם הזה עגומה בכל קנה מידה. זה שנתיים מתעכבת הקמת מתקן ההתפלה שאמור לחסוך מהכנרת המתייבשת עשרות מיליוני קוב מים בשנה, אף שהם נשאבים כיום לחקלאות בפיקוח ועדיין בצל מצוקת משק המים בצפון.

גם ערך סביבתי יש לתוכנית, שלפיה תתאפשר החזרה של בעלי חיים וצמחים שנעלמו מאז החלה הזרמת המים המלוחים לחלקו הדרומי של הירדן. כל עוד גם מתקן טיהור השפכים מתעכב, ביוב של טבריה ויישובים באזור זורמים באין מפריע לירדן ומגיעים גם לצד הירדני שלו.

מרשות המים נמסר: "קידמנו את הקמת מתקני הטיפול בשפכים ומפעלים להשבת הקולחים לשימוש חקלאי בכל רחבי הארץ. בשל רצף נדיר של ארבע שנים שחונות, מצוקת המים באזור הכנרת קשה וננקטים לא מעט צעדים כדי להתמודד עם המחסור, כשניתן מימון נרחב להקמת מתקן טיפול בשפכים באזור זה. נוסף לכך, פעלה המדינה להקמת מפעל להשבת הקולחים הכולל גם את מתקן התפלה האמור. המכרז אינו של רשות המים ולא ברור מדוע נטען שדרוש אישורה לצורך פעולה על פי המכרז".