ב־2010 החליטה הממשלה להקים בעמק הירדן מתקן טיהור שפכים לטבריה והסביבה, שאמור להתחיל לפעול עד סוף השנה הנוכחית ולספק מי קולחין לחקלאות, ובמקביל לצאת במכרז להקמת מתקן התפלה של מים מלוחים הנשאבים ממעיינות באזור כפר נחום (מי "המוביל המלוח"). מכיוון שרמת המליחות של מי קולחין ממתקן טיהור השפכים לבדו היא גבוהה מדי להשקיית מטעי הבננות, הפתרון לחיסכון השאיבה מהכנרת אמור להיות מהילתם במים ממתקן ההתפלה.
במכרז להקמת מתקן ההתפלה זכתה חברת GES מקבוצת עזריאלי. המנכ"ל, זוהר פולובין: "אחרי שזכינו במכרז של אגודת המים עמק הירדן שיצא ב־2012, עבר הפרויקט את כל האישורים, בכלל זה של ועדת התכנון המחוזית, ולפני שנה וחצי היינו אמורים להתחיל בעבודות ההקמה שלו ליד סכר אלומות וקבוצת כנרת. אבל מאז ועד היום לא קיבלנו מרשות המים את הצו המקווה לתחילת העבודות".
ברשות המים ובמשרד האוצר מאידך טוענים כי היזם לא דיווח על מלוא עלויות ההקמה כשניגש למכרז, וציפה שהמדינה תספוג אותן כשהיזם טוען מצדו שמדובר בשינויים בפרויקט שדרשה המדינה לאחר המכרז. זאת ועוד, החקלאים באזור חוששים כי לאחר מאבק ארוך שבמסגרתו הצליחו להשיג מהמדינה מחיר מסובסד סביר מבחינתם לקוב מים שנשאב מהכנרת, מחיר המים עלול לעלות שוב.
תוצאת החלם הזה עגומה בכל קנה מידה. זה שנתיים מתעכבת הקמת מתקן ההתפלה שאמור לחסוך מהכנרת המתייבשת עשרות מיליוני קוב מים בשנה, אף שהם נשאבים כיום לחקלאות בפיקוח ועדיין בצל מצוקת משק המים בצפון.
גם ערך סביבתי יש לתוכנית, שלפיה תתאפשר החזרה של בעלי חיים וצמחים שנעלמו מאז החלה הזרמת המים המלוחים לחלקו הדרומי של הירדן. כל עוד גם מתקן טיהור השפכים מתעכב, ביוב של טבריה ויישובים באזור זורמים באין מפריע לירדן ומגיעים גם לצד הירדני שלו.
מרשות המים נמסר: "קידמנו את הקמת מתקני הטיפול בשפכים ומפעלים להשבת הקולחים לשימוש חקלאי בכל רחבי הארץ. בשל רצף נדיר של ארבע שנים שחונות, מצוקת המים באזור הכנרת קשה וננקטים לא מעט צעדים כדי להתמודד עם המחסור, כשניתן מימון נרחב להקמת מתקן טיפול בשפכים באזור זה. נוסף לכך, פעלה המדינה להקמת מפעל להשבת הקולחים הכולל גם את מתקן התפלה האמור. המכרז אינו של רשות המים ולא ברור מדוע נטען שדרוש אישורה לצורך פעולה על פי המכרז".
התרעות פיקוד העורף