עאישה, תושבת הרצועה וחולת סוכרת, סיפרה לחברי המשלחת על הבעיה האישית שלה: אין מזרקי אינסולין. כאשר הגיעו מזרקי אינסולין לאחד מבתי המרקחת, היא הגיעה נואשת, סיפרה לרוקח שאין לה כסף, והוא סיפק לה תרומה לשבועיים. כשהתרופה נגמרה, חזרה שוב, אך הרוקח הסביר לה שהוא רוצה להתפרנס. “נאלצתי לקבץ נדבות בשביל לשלם על האינסולין”, סיפרה בעיניים דומעות.
במסגרת הביקור הכניסו חברי המשלחת לרצועה תרופות וציוד סיוע רפואי החסרים בעזה בסך 50 אלף דולר. בין התרופות שסופקו למשרד הבריאות הפלסטיני היו 430 יחידות של קראון המיועדת ל־320 ילדים הסובלים מסיסטיק פיברוזיס, תרופות לחולי כליות, קלקסן לדילול הדם ואינסולין לחולי סוכרת.
"הרופאים במשלחת נחשפו מקרוב לפגיעה האנושה של המצור הישראלי במערכת הבריאות המקומית ובתשתיות הרפואיות והפיזיות בעזה", אומר ד"ר יחיא. "הרופאים שלנו ממלאים את האחריות המקצועית והאתית המוטלת עליהם, אבל האחריות למשבר החריף הפוקד את בתי החולים ואת המרפאות בעזה - תוך מניעת טיפול רפואי הולם מתושביה - מונחת לפתחה של ישראל, שמעדיפה להמשיך לעצום עיניים אל מול הקטסטרופה שמעבר למחסום ארז. אסור שהחולים הפלסטינים יהיו קורבן".
התרעות פיקוד העורף