רופא ישראלי בעזה
בביקורם ביצעו הרופאים מרתון ניתוחים במשך יותר מ־24 שעות, ערכו הכשרות למאות רופאים ובדקו מאות חולים. הביקור, שבוצע מטעם עמותת "רופאים לזכויות אדם", נערך על רקע המחסור בחשמל, בתרופות ובציוד רפואי הפוגע במערכת הבריאות ברצועה.
"שמעתי עדויות קשות מאנשים חולים על מחסור או יוקר של תרופות", מספר פרופ' מסאלחה. "נשים דיווחו שכאשר הן סובלות מכאבים, הן לא מגיעות לרופא בגלל עלות הביקור. במקום זה הן מגיעות לבית מרקחת, והרוקח נותן להן תרופה נגד כאבים וכך הן מרגיעות את הסבל, אך ללא אבחנה וללא טיפול מתאים. אנשים מתים כי לא אובחנו וטופלו על ידי רוקח. אנשים שמגיעים לטיפול במרפאות חוץ בבתי חולים מתבקשים להגיע עם מזרק שקנו בגלל מחסור במזרקים".
מדי חודשיים מגיעה משלחת של רופאים ערבים ישראלים לעזה, אך הביקור הזה היה יוצא דופן על רקע מצבה הקשה של הרצועה והטענות של ארגון חמאס שלפיהן לא ניתנים אישורים רפואיים לחולים להגיע לבתי חולים בישראל או במזרח ירושלים.
כזכור, ביוני האחרון דווח כי לאחר שהרשות הפלסטינית מנעה מחולים ברצועה לצאת לטיפולים רפואיים בישראל ובגדה המערבית, כחלק ממאבקה בחמאס, משרד הבריאות הפלסטיני הפסיק לעכב את מתן האישורים לחולים ברצועת עזה, כך שיוכלו לצאת לטיפולים רפואיים בישראל ובגדה המערבית, בעקבות הסכמות בין מינהלת התיאום הפלסטינית ללשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
“הצום של החולים הזקוקים לניתוחים דחופים הוארך עד להגעת המשלחת, שמיד התחילה בניתוחים מצילי חיים שנמשכו עד לאחר חצות”, סיפר ראש המשלחת, ד”ר סלאח חאג’ יחיא, מנהל המשלחות הרפואיות מטעם "רופאים לזכויות אדם".
“המצב קטסטרופלי, קשה יותר מהמצב במדינות עולם שלישי”. לדברי ד"ר יחיא, חל צמצום דרמטי במספר האישורים הרפואיים הניתנים לתושבי עזה שצריכים להיכנס לטיפולים בישראל ובגדה, ויש חולי סרטן גוססים הממתינים לאישור במעבר ארז כדי לקבל טיפול כימותרפי.
"מ־2,700 בקשות, מחצית נדחו בשל סירוב ביטחוני", הוא מספר. "אנשים מתים מיתר לחץ דם ומסוכרת. 195 תרופות מתוך 400 תרופות יסוד חסרות ברצועה. 450 סוגים של ציוד רפואי מתכלה מתוך 800 - חסרים".
עאישה, תושבת הרצועה וחולת סוכרת, סיפרה לחברי המשלחת על הבעיה האישית שלה: אין מזרקי אינסולין. כאשר הגיעו מזרקי אינסולין לאחד מבתי המרקחת, היא הגיעה נואשת, סיפרה לרוקח שאין לה כסף, והוא סיפק לה תרומה לשבועיים. כשהתרופה נגמרה, חזרה שוב, אך הרוקח הסביר לה שהוא רוצה להתפרנס. “נאלצתי לקבץ נדבות בשביל לשלם על האינסולין”, סיפרה בעיניים דומעות.
טראומה מצוק איתןכשני מיליון תושבים חיים ברצועת עזה, והשכר הממוצע של עובד שכיר הוא 25 שקלים ליום. עשרת רופאי המשלחת שהגיעו לסייע לתושבים הם מנהלי מחלקות מבתי חולים בישראל ורופאים מומחים בתחומי הנוירולוגיה, אורתופדיה, כירורגיה, רפואה פנימית, רפואת ילדים ובריאות הנפש.
במהלך סוף השבוע ביצעו הרופאים 14 ניתוחים להסרת גידולים, בדיקות קולונוסקופיה ובדיקות אורתופדיות בבתי החולים שיפא בעזה והאירופי בחאן יונס. הניתוחים בוצעו על ידי מנהל היחידה הכירורגית בבית החולים השרון, ד"ר נידאל עיסא, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים השרון ד"ר מוסטפא יאסין וגסטרולוג מבית החולים הלל יפה, ד"ר אמיר מרעי.
"בדקתי עם הרופא המקומי, ד"ר חאלד אבו מטר, כ־15 מטופלים עם מחלות שקשורות למערכת העיכול והכבד, כמו קוליטיס, הפטיטיס, שחמת הכבד ועוד", מספר ד"ר מרעי.
לצד העבודה בבתי החולים, חברי המשלחת בדקו יותר מ־700 חולים במרפאה במחנה הפליטים ג'באליה במרכז הרצועה. בנוסף, המשלחת פתחה מרפאה מאולתרת בבית המלון שבו שהתה בעיר עזה. עשרות חולים הגיעו אליה עד השעות הקטנות של הלילה כדי לפגוש את הרופאים הישראלים, להיבדק, לקבל תרופות ולשמוע המלצות להמשך טיפול.
"קיימים ברצועה כמה בעיות ואתגרים", מספר ד"ר מרעי. “יש חוסר רב במומחים בתת־תחומים. יש שני רופאים שמטפלים במגוון רחב של מחלות ובעיות. הרופאים כאן חרוצים, אך אינם מתעדכנים בשל קושי רב להשתתף בכנסים ובסדנאות בחו"ל.
יש חוסר אדיר בתרופות בסיסיות ידועות וותיקות. יש היעדר מוחלט של טיפולים ביולוגיים לחולים שסובלים ממחלות מעי דלקתיות וחוסר באמצעי דימות ודיאגנוסטיקה אחרים. הציוד דל, משומש וישן מאוד. ישנם תנאי עבודה קשים מאוד: חדר צפוף, קטן, ללא מזגן, שמשמש בין היתר גם מחסן לציוד, חדר רופא וחדר פעולות”.
בשיתוף משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, ערכה המשלחת במסגרת הביקור כנס רפואי בנוכחותם של 280 רופאים ורופאות פלסטינים מבתי החולים הפזורים ברחבי הרצועה. הכנס, שהיה הגדול ביותר שערכה עמותת "רופאים לזכויות אדם" עד כה, כלל סדרת הרצאות שהעבירו הרופאים מישראל על חידושים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה, הכירורגיה, הגסטרולוגיה והנפרולוגיה. הכשרה נוספת התקיימה בתחום בריאות הנפש.
הפסיכולוגים הישראלים, ד"ר ג'מאל דקדוקי וד"ר מחמוד מנסור, העבירו השתלמות ליותר מ־20 אנשי צוות פלסטינים בתחום של דרכי טיפול חדשניות באלימות, בהתמכרויות ובהתאבדות. הם מצאו שישנם ילדים הסובלים מטראומה בעקבות מבצע צוק איתן ולא טופלו. “הטראומה נמשכת מאז המלחמה האחרונה בעזה”, סיפר ד”ר דקדוקי.
“יש כאן טראומות קשות מאוד. האנשים סובלים כי הם רואים את מראות המלחמה כל יום, ברחובות ומתוך האוהלים, בסמוך לבתיהם ההרוסים. הורים שסובלים מטראומה - לא יכולים להעניק מזור לילדיהם. אין תעסוקה, אנשים מתים מיתר לחץ דם בשל מחסור בתרופות. האבטלה מטפסת ל־90%, כולל הפקידים שפוטרו לאחרונה על ידי הרשות הפלסטינית.
מה שגרם ליתר תסכול בקרב התושבים זה הכרזת מדינות המערב שארגון חמאס הוא ארגון טרור. אנשים סובלים ממשברים חברתיים קשים מאוד. נערות מתחתנות בגיל 14 משום שלהורים שלהן אין אפשרות להאכיל אותן, והן מתגרשות אחרי חודשיים. יש אסון גדול ברצועה”.
במסגרת הביקור הכניסו חברי המשלחת לרצועה תרופות וציוד סיוע רפואי החסרים בעזה בסך 50 אלף דולר. בין התרופות שסופקו למשרד הבריאות הפלסטיני היו 430 יחידות של קראון המיועדת ל־320 ילדים הסובלים מסיסטיק פיברוזיס, תרופות לחולי כליות, קלקסן לדילול הדם ואינסולין לחולי סוכרת.
"מאוורר הוא מותרות"
במהלך היומיים ברצועה ערכו נציגי המשלחת הישראלית מרתון פגישות עם בכירי מערכת הבריאות הפלסטינית ומנהלי חמישה בתי חולים, ושמעו מהם על קשיי התפקוד של המערכת והצרכים המיידיים. הסוגיות המרכזיות שעלו בסקירה ששמעו הרופאים הן המחסור בחשמל, מצוקת הסולר, המחסור במים, זיהום מקורות מים ברצועה וסגירתם של המעברים לישראל ולמצרים. בכל הפגישות הועלו דרישות לאספקת ציוד רפואי, מכשור ותרופות, והצורך בהכשרות רפואיות לרופאים בעזה.
דוח של האו"ם, שהתפרסם לאחרונה, קבע כי רוב התחזיות המוקדמות לעזה לשנת 2020 הידרדרו מהר מהצפוי, שכן נמשכה הירידה במתן שירותי הבריאות ברצועה, והביקוש למרפאות נוספות, לרופאים ולמיטות חולים נוספות לא קיבל מענה. בעוד התחזיות הקודמות ציינו כי מאגרי המים ברצועה יהיו בלתי ראויים לשתייה עד סוף שנת 2016, לפי התחזית הנוכחית, מאגרי המים לא יהיו ראויים לשתייה עד סוף 2017, שכן מקור המים היחיד של עזה צפוי להתרוקן באופן בלתי הפיך עד שנת 2020, אלא אם כן תינקט פעולה מתקנת מיידית. כזכור, משבר זיהום המים כבר החל להשפיע על הרחצה בחופי ישראל.
"במלון שמארח משלחות וארגונים בינלאומיים לא היו מים זורמים, אז מה עם פשוטי העם?", אמר ד"ר יחיא. "יותר מ־1.5 מיליון פלסטינים ברצועה, מתוך שני מיליון, נתמכים על ידי אונר"א".
“מספיק להתקרב לשפת הים, ואז אתה רואה מים ירוקים ומריח צחנה וריח של ביוב בלתי נסבל", סיפר פרופ' מסאלחה, חבר "רופאים לזכויות אדם". "אנשים הפסיקו להגיע לים בעזה, אף שבתקופות דומות של ימי הקיץ, עשרות אלפי אנשים היו מגיעים לים כדי לברוח מהחום הלוהט בבתים הצפופים. רק מספר קטן של ילדים נכנסו למים המזוהמים, למרות הסכנות ממחלות זיהומיות קשות".
“הבתים מוזנחים מאוד והרחובות מלאים בחול ובלכלוך", הוסיף פרופ' מסאלחה. "אין חשמל. אנשים מדווחים על אספקת חשמל במשך שעתיים עד שלוש ביממה, אין גנרטורים בבתים, ואם יש, לא ניתן להפעיל אותם בגלל מחסור בסולר או משום שאין כסף לקנות אותו בגלל מחירו הגבוה. אנשים חיים ללא תאורה וללא קירור, ולא ניתן לשמור חלב או אוכל לילדים. מאוורר הוא מותרות. אנשים חולמים על מזגנים".
במהלך הביקור נשמעו המילים "המצב קטסטרופלי" בכל הזדמנות על ידי תושבים ובכירים ברצועת עזה. "לא אכפת לנו מי צודק", אמר בכיר במחנה הפליטים ג'באליה למשלחת הרפואית. "רוצים אוכל, מים, בריאות. רוצים ים נקי, שהוא המפלט היחיד של האנשים כאן. רוצים אוויר לנשימה".
על הביקור שלו במחנה הפליטים ג'באליה סיפר פרופ' מסאלחה: "אחד מראשי המחנה דיווח לי שיש רעב במחנה. הרעב מסתתר מאחורי הדלתות הסגורות. אנשים הולכים לישון רעבים. איש אחר ממנהיגי המחנה אמר בקול זועם: 'לא אכפת לנו מהסכסוך של אבו מאזן וחמאס. אני דורש רק קצת אוכל ותרופות לילדים שלי. המצב קשה מאוד. אנשים מתים בגלל המצב".
"הרופאים במשלחת נחשפו מקרוב לפגיעה האנושה של המצור הישראלי במערכת הבריאות המקומית ובתשתיות הרפואיות והפיזיות בעזה", אומר ד"ר יחיא. "הרופאים שלנו ממלאים את האחריות המקצועית והאתית המוטלת עליהם, אבל האחריות למשבר החריף הפוקד את בתי החולים ואת המרפאות בעזה - תוך מניעת טיפול רפואי הולם מתושביה - מונחת לפתחה של ישראל, שמעדיפה להמשיך לעצום עיניים אל מול הקטסטרופה שמעבר למחסום ארז. אסור שהחולים הפלסטינים יהיו קורבן".