“השמועות אומרות שאני לא יודעת לבקש עזרה, אז הנה, אני מבקשת”, כתבה הופלנד (37) בפוסט שהעלתה לאחרונה בדף הפייסבוק שלה. “אני צריכה
15 אלף שקל לשלושה חודשים כדי לממן אשפוז פרטי לאחר שמקומות אשפוז ציבוריים דחו את הבקשות והניסיונות שלי להתקבל, בטענה שהם אינם מספיקים לטיפול יומי אינטנסיבי, ובכך השאירו אותי במצב של אין ברירה. אני רוצה להישאר בחיים ולהישאר אמא לבת שכרגע מועמדת להילקח על ידי הרווחה בגין האנורקסיה שממנה אני סובלת מעל 20 שנה… באנורקסיה לא אני בחרתי. היא תוצאה של פוסט־טראומה שקיבלתי במתנה מ־13 שנה של אונס, מעשי סדום ועמורה באיומים, כולל סכין… שמי ליה, ואני בוחרת לטפל בעצמי. בבקשה עזרו לי לעזור לי ולמה שעוד השאירו החיים”.
מה שגרם להופלנד לכתוב את הפוסט הזה היה ביקור מפתיע מאגף הרווחה, שגרם לה להבין שהגיעה שעת המבחן האמיתית, וכי כל מה שעברה עד כה בחייה המייסרים הוא כאין אפס לעומת מה שעתיד לקרות אם ייקחו ממנה את בתה בת ה־4, המשפחה האמיתית היחידה שעוד נותרה לה.
הופלנד הייתה גיבורה של פרשה מטלטלת, שהגיעה לשיאה בשנת 2010, כשהאיש שלטענתה פגע בה הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב ב־11
סעיפי אישום שכללו, בין היתר, ביצוע מעשי אונס, מעשי סדום, מעשים מגונים ועוד עבירות מין קשות במשך 13 שנים - מאז שהייתה בת 4 ועד גיל 17. השופטים קבעו כי העובדה שהופלנד בחרה לחשוף את סודה רק שבע וחצי שנים לאחר שפסקו מעשי ההתעללות, לטענתה, אינה פוגעת באמינותה כפי שניסתה ההגנה, בראשותו של עו”ד אביגדור פלדמן, לטעון, וכי יש לקבל את גרסתה. האיש נידון ל־15 שנות מאסר וערער לעליון על ההרשעה.
אלא שזמן קצר לפני הדיון בערעורו שלחה הופלנד מסרונים לדודתה ולתובעת בתיק וכתבה להן כי שיקרה לגבי האונס. “סליחה, לא יכולה להרגיש אשמה, זה הורג אותי”, כתבה. “הוא חף מפשע. הוא לא בגד ולא אנס אותי”. כחצי שעה לאחר מכן שלחה הודעה נוספת, שבה חזרה בה. “הוא אשם מגיל 4 ברצח ובאונס הגוף והנפש של החיים שלי”, כתבה הפעם. בהודעה שלישית כתבה: “לא שיקרתי בבית המשפט ולא בחיים, היטלר אנס ורצח”.
בעקבות המסרונים הללו, שנשלחו לטענתה בעקבות לחץ שהופעל עליה והוצגו כראיות חדשות, החליטו שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2012 לזכות את האיש מחמת הספק לאחר שריצה תקופת מאסר של כשנה וחצי. “כאב לי על כל ההתעלמות מאמא, היא הפכה להיות צל עצמה”, מסבירה הופלנד את הסיבה למסרונים ששלחה אז. “אמי ואני הפכנו למוקצות. בזמן המשפט בעליון הייתי בהריון, אז לא ערערתי. שמענו בחדשות שהוא שוחרר, ואמא התעלפה”.
התרעות פיקוד העורף