סאנה בריטבסקי מחזיקה במה שיכולה להיחשב לאחת המשרות המעניינות בישראל. למשנה למנכ"ל קרן פרס "בראשית" יש העונג הנדיר לפגוש פנים אל פנים את הזוכים המיועדים, לפקח על הפקת הטקס היוקרתי שבו מוענק הפרס, להתחכך עם כוכבים הוליוודיים כמו הלן מירן, ולעבוד עם הקולגות מסניפי הקרן בניו יורק ובישראל, המלווים עמה את הזוכים בתהליך הפילנתרופי של תרומת כספי הפרס - ששוויו מיליוני דולרים - למטרה ראויה על פי בחירתם.


"קבלת פרס 'בראשית' היא זכות גדולה, גם אם מדובר באנשים ידועים ומעולים בתחומם, שזכו בפרסים יוקרתיים אחרים בחייהם", אומרת בריטבסקי. "הזוכים שלנו מעריכים את העובדה שהם מוזמנים לישראל ונערכים אירועים לכבודם. נוסף לכך, אנו מסייעים להם להטביע חותם בעולם הפילנתרופיה היהודית, ובתקווה, גם בעולם כולו. והם באמת אוהבים את זה".

סכום כספי הזכייה בפרס, העומד באופן רשמי על מיליון דולר, אך לעתים מסתכם בכמה מיליונים בשל תרומות של פילנתרופים נוספים, מיועד "להכיר ביחידים שהינם מצטיינים ובעלי ומוניטין עולמי בתחומם ואשר פעולותיהם והישגיהם מגלמים את אופי העם היהודי באמצעות מחויבות לערכים יהודיים, לקהילה ו/או למדינת ישראל", כך על פי אתר הקרן.

מאז נוסדה הקרן ב־2012, הוענק פרס "בראשית" לראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג (2014), לשחקן מייקל דאגלס (2015), לכנר יצחק פרלמן (2016) והשנה לפסל ופעיל זכויות האדם אניש קאפור.

"פרס 'בראשית' מכיר בקשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות, ושואף לחזק אותו", אומרת בריטבסקי. "כולנו יהודים, והקשר שלנו עם יהודים אחרים חיוני עבורנו. יש לנו אחריות הדדית. לא חשוב איזה משבר תוקף אותנו בזמן נתון, עלינו לשים עצמנו מעל לפוליטיקה ולהמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לגשר על הפערים ולאחד בין היהודים ברחבי העולם".



"הגניוס היהודי"

לדברי בריטבסקי, לנגד עיניהם של מייסדי הקרן עומדות שתי מטרות עיקריות. "המטרה הראשונה היא לחתור לאחדות בעם היהודי. אנחנו רוצים להדגיש את הערכים המשותפים לנו כעם, בלי קשר למוצא שלנו, לשפה שאנחנו מדברים, או לדרגת השמירה על מסורת דתית כלשהי. אנחנו עם אחד".

"המטרה השנייה", מסבירה בריטבסקי, "היא לחגוג את מה שנודע בשם 'הגניוס היהודי'. אנחנו שונים זה מזה, אבל יוצרים יחד את העם היהודי, את הערכים היהודיים, את החינוך היהודי ואת מוסר העבודה היהודי. יצרנו בועה של ייחודיות, ובעולם של היום קל מאוד לאבד את 'היהודיות' שלך. מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לעודד את הדור הבא לשמר את המורשת הייחודית שלנו ולהצליח, לנסוק לגבהים חדשים בלי לאבד את הזהות היהודית".

בריטבסקי מציינת כי קרן פרס "בראשית" עובדת בשותפות עם משרד ראש הממשלה, עם הסוכנות היהודית ועם לשכת יו"ר הכנסת. בראש ועדת הבחירה עומד יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי. הוועדה מורכבת מכמה אישים בולטים נוספים - בהם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר; העיתונאית והסופרת האיטלקייה פיאמה נירנשטיין, לשעבר חברה בפרלמנט האיטלקי וסגנית יו"ר הוועדה לענייני חוץ; היועצת המשפטית ומנהלת המחלקה המשפטית במשרד ראש הממשלה שלומית ברנע־פרגו, ועוד.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מכהן כראש ועדת הפרס, שבה ישבו יחד זוכה פרס נובל המנוח אלי ויזל, שופט ונשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר ושופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג־כהן. היו"ר לשעבר של "מסע ישראל" אהרון אברמוביץ' משמש כסגן יו"ר מועצת המנהלים של קרן הפרס. נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון, רבקה כרמי, חברה בוועדה המייעצת.

"העובדה שכל כך הרבה אנשים חשובים ועסוקים מוכנים להקדיש מזמנם לדיונים בוועדות הפרס ולהשתתפות בפעילות שלנו אומרת הרבה על ההערכה שהם רוחשים למפעל שלנו ולמטרותיו", מדגישה בריטבסקי. "הפרס הוא לחלוטין א־פוליטי, והזוכים נבחרים על בסיס הישגיהם בעבודתם ולא על פי אג'נדה פוליטית כלשהי", היא מוסיפה.

כשהזוכים מגיעים לטקס הענקת הפרס בירושלים, היא אומרת, ההתרגשות שלהם גלויה לכל. "אני חושבת שכל הזוכים שלנו הם אנשים מיוחדים. הם חשים חיבור רגשי לישראל ובמיוחד לירושלים", אומרת בריטבסקי. "כשכל אחד מהם - בלומברג, דאגלס ופרלמן - הגיע לירושלים, אפשר היה לראות על פניו את ההתרגשות ולחוש בה. הם אולי בין האנשים המצליחים והמפורסמים בעולם בתחומם, אבל כשהם מבקרים בכותל המערבי, הם הופכים פתאום ליהודים 'רגילים', וכולם מרגישים כאן שהגיעו הביתה".

לדבריה של בריטבסקי, מעבר לתהילתם, הצלחתם ועושרם של הזוכים, נמצאת איכות בסיסית המאפיינת את מי שקיבלו לידיהם את הפרס: "הם פשוט אנשים טובים, בעיקר בשל הערכים היסודיים שלהם. זה הרעיון מאחורי הפרס - להדגיש בפני דור חדש של יהודים את הערכים היהודיים של זוכי פרס בראשית".



תקווה מוחשית

מלבד הפקת הטקס, שאליו מגיעים לחגוג את הישגו של חתן הפרס מאות אורחים ישראלים ויהודי התפוצות, אמונה קרן פרס "בראשית" גם על ארגונם של אירועים נוספים יחד עם גופים המשתפים עמה פעולה, ובהם הכנסת, משרד ראש הממשלה, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, קרן ירושלים, הסינמטק בעיר הבירה, מועדון העיתונאים הבינלאומי בירושלים ועוד. "הזוכים בפרס יכולים לפגוש הן קהל ישראלי והן צעירים יהודים מרחבי העולם, שבאו לישראל במסגרת תוכניות 'תגלית' ו'מסע'. כך מקשר הפרס בו־זמנית בין דורות שונים ובין ישראל לעולם היהודי", אומרת בריטבסקי.

מאחר שבאפשרותו של כל זוכה לעשות בכספי הזכייה כראות עיניו, אומר בריטבסקי, "אף פעם אי אפשר להיות בטוחים איך יתגלגלו העניינים בכל שנה".
בלומברג החליט לתרום לקשת של פרויקטים חדשניים לסיוע למבוגרים צעירים לטיפול בבעיות סוציו־אקונומיות קשות, כמו אספקת פתרונות סניטריים לקהילות עניות ולטיפול במחלות. "הפרויקטים שקיבלו מימון כתוצאה מהזכייה והבחירה של בלומברג העניקו תקווה מוחשית לאנשים בישראל, באפריקה וברחבי העולם".

דאגלס בחר להתמקד בנושא נישואים מעורבים בעולם היהודי והגברת המודעות לחשיבות הפתיחות והגיוון ביהדות. מאחר שהפילנתרופ היהודי רומן אברמוביץ' ותורמים מהארגון הפילנתרופי JFN הוסיפו לכספי הזכייה, הועברו בסופו של דבר 3.3 מיליון דולר לארגונים הפעילים בתחום שבחר כוכב הקולנוע.

"עבור דאגלס היה זה נושא בוער שהעולם היהודי יחבק את הילדים שנולדים כתוצאה מנישואי תערובת, ואני גאה לומר שפרס 'בראשית' העניק לו פלטפורמה ייחודית מאוד כדי להגשים את המטרה הזאת", אומרת בריטבסקי. הפרס שבו זכה פרלמן הוכפל כתוצאה מתרומה נוספת של אברמוביץ'. בריטבסקי: "כספי הפרס שהוענקו לפרלמן הועברו בשמו לארגונים המסייעים לבעלי מוגבלויות, כמו גם לארגונים התומכים במוזיקאים צעירים ומוכשרים ובאומנים מתחומים שונים - החל מגבולה הצפוני של המדינה והכנרת ועד לכפרים הבדואיים בדרום ולאילת, וגם באמריקה הצפונית.

"באפריל קיימנו אירוע מרגש מאוד במשרד ראש הממשלה, שבמהלכו הוכרזו הזוכים הישראלים בתחרות על התרומה של פרלמן, שנערכה על ידי 'מתן משקיעים בקהילה'. הכספים שהעביר יעניקו תמיכה חשובה לשילובם התרבותי המוצלח של אנשים בעלי מוגבלויות בישראל".

הזוכה בפרס השנה, הפסל אניש קאפור, החליט להפנות את כספי הפרס לארגונים המסייעים לפליטי מלחמת האזרחים בסוריה. "אניש הוא אמן דגול שחש את חוסר הצדק בעולם בעומק קרביו, וקיבל החלטה להעביר את כל כספי הזכייה לפליטים", מסבירה בריטבסקי, שזוכרת את ילדותה בברה"מ לשעבר ומזדהה היטב עם תחושותיו של קאפור. "כאב של פליטים, ובמיוחד זה של הפליטים מסוריה, הוא דבר שכולנו יכולים להרגיש - כהומניסטים וכיהודים", היא אומרת. "אנחנו זוכרים תקופות אפלות מאוד בהיסטוריה היהודית. אנחנו עדיין חשים את כאב השואה, הפוגרומים והגירוש, ולכן מסוגלים להזדהות עם אלו שאיבדו הכל".

ניכר בבירור שמשרתה של בריטבסקי בקרן פרס בראשית אינה סתם עבודה עבורה. "בכל שנה חייבים עובדי הקרן ללמוד שדה חדש בעולם הפילנתרופיה", היא מסכמת. "זה הופך את התפקיד למרתק. את פוגשת את הזוכים, לומדת על תפיסת העולם שלהם, ועוזרת להם להפוך למציאות את החזון שלהם לגבי הפיכת העולם היהודי, ישראל, והעולם בכלל למקום טוב יותר. זה משנה את העולם בדרך פרקטית מאוד, וזה סוג מיוחד של 'תיקון עולם'".