ורון הבטיח לעובדת שלו כי ישמור על סודה, גילה אמפתיה רבה לכאבה והציע שתיגש לטיפול. “חשבתי שכאן זה נגמר, אבל אחרי כמה זמן הוא התחיל להטריד אותי. האדם הזה לקח בכוונה את הנקודה הכי כואבת שלי בחיים והשתמש בה נגדי. אפילו כשהקלטתי אותו, הוא הודה: ‘לקחתי אינפורמציה וניצלתי אותה'. הייתי טרף קל בשבילו. התקיפה אומנם הייתה קשה, אבל הדבר הכי קשה היה הרס האמון בבני אדם. במהלך כזה יש כוונה לפגוע. יש רוע".
“בניגוד למה שאנשים חושבים, שהגבול מטושטש כשתוקפים אותך - אתה יודע שתוקפים אותך", שני מבהירה. “בפעם הראשונה שאלתי: ‘מה עובר עליך, אתה שיכור?'. ניסיתי לנרמל את הסיטואציה. לא רציתי להאמין שזאת תקיפה. בפעמים הבאות קפאתי. מי שלא עבר תקיפה מינית לעולם לא יוכל להבין מהו שיתוק. אתה חווה חוויה ולא מרגיש בתוך עצמך, אתה שם ולא שם".
אבל אז גילתה שני שהיא לא לבד. המתלוננת השנייה נגד ורון, עובדת נוספת, ניגשה אליה ואמרה: “אני יודעת מה הוא עשה לך. הוא עושה לי את זה גם".
שני החליטה לשתף את אמה. היא לקחה אותה מיד לפסיכולוג ולעורכת דין. האחרונה סיפקה כנראה לשני את העצה הטובה ביותר, אשר תטרוף בהמשך את הקלפים. “היא אמרה לי: ‘תקליטי אותו'. אם לא העצה הזאת - לא הייתי פה. זאת הייתה גם הפעם הראשונה שהחזרתי לעצמי את השליטה".
“אפילו לא דובבתי אותו", נזכרת שני. “הוא העדיף לקחת אחריות על המעשים ולהתנצל, כי חשב שזה מה שיגרום לי להמשיך הלאה. הוא כנראה לא חשב על האפשרות שאני מקליטה, כי זה היה בתקופה שעדיין לא היו מתעדים כל דבר. זה אפילו לא היה מעשה כל כך אמיץ. להפנים שהותקפתי דרש הרבה יותר אומץ מלהקליט. כשעשיתי את זה, הרגשתי איך אני מתחילה להחזיר לעצמי את הכוח שאבד עם התקיפה".
בשלב מסוים ביצעו החוקרים תרגיל חקירה פופולרי בתלונות על עבירות מין - עימות. “זה היה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי", שני אומרת. “אנשים חושבים שזה רע וקשה, אבל אני באתי להשיב מלחמה. נכנסתי לחדר ולקחתי את הכוח בחזרה. צרחתי את נשמתי והוצאתי כל כך הרבה כאב. הייתה שם מבחינתי סגירת מעגל. לא ידעתי מה יהיה עם התיק. ידעתי שיש אפשרות שהוא ייסגר. אבל הזכות להתעמת זה כוח. הרגשתי בטוחה, עם שני שוטרים בחדר, וצעקתי עליו, הוצאתי את כל הפגיעה. זאת מתנה גדולה. הזדמנות".
החקירה הנגדית הייתה “ארוכה ומתישה. הסנגור שלו הדפיס 18 תמונות מהאינסטגרם כדי להראות שאני מחייכת ומאושרת. עניתי שברור שאנחנו מעלים לרשתות החברתיות רק את התמונות השמחות. הוא קרא רשימה של גברים ששכבתי איתם. דיבר על איך שאני מתלבשת. ואני אומרת - shame on you. זאת הייתה מלחמת התשה שידעתי שאני מנצחת בה. כדור הצדק בידיים שלי ואני מחזיקה אותו חזק עד סוף המשפט".
“מוטב להם לדברים שלא היו נאמרים", כתבו השופטים בגזר הדין על הטענות שהציג הסנגור נגד המתלוננות.
“הנאשם קיבל שבע שנות מאסר. בדיוק כמו משה קצב. המחשבה עליו ליוותה אותי לאורך ההליך. חשבתי שאם החלטנו כחברה להוקיע את התופעה ולשלם את המחיר של הכנסת נשיא לכלא, אנחנו אצילים. המסר הוא שלא משנה איזה אזרח אתה, אנחנו מתנגדים להתנהגות כזאת. אנחנו נאורים. ולתוקפים כאלה אני אומרת: אתם הורסים לאנשים את החיים. זה משפיע על כל התחומים. ובזה אני נלחמת היום".
התרעות פיקוד העורף