"בכל מקצוע שאתה עובד במדינה, המעסיק משלם עליך הכל, אבל כשאתה עובד קבלן מסתכלים עליך כעל שקוף", מסביר טנצר ומדגיש כי לא מדובר רק במאבק של מאבטחים במוסדות חינוך, אלא של "כלל המאבטחים במדינה, שנדרשים להוציא כסף, שמסתכם במאות שקלים, על אישורים רפואיים עוד לפני שקיבלו משכורת ראשונה".
בנוסף, טוען טנצר, המאבטחים משתכרים במהלך החגים והחופשים במערכת החינוך בין 1,600 ל־2,200 שקל בלבד, "וזה לא מעניין אף אחד, כולל ההסתדרות, שאמורה לעזור לעובדי הקבלן, שאין להם כסף להוציא את האישורים הנדרשים כי הם הרוויחו משכורת זעומה".
עוד הדגיש כי "מי שצריכות לשלם את סכומי הכסף האלו עבור האישורים הן הממשלה והעיריות ולא עובדי הקבלן, שאין להם מה לאכול ובקושי מביאים פרנסה הביתה. אנחנו נשבות עד שהדברים ישתנו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "נושא אבטחת מוסדות החינוך הוא באחריות המשרד לביטחון הפנים". מהמשרד לביטחון הפנים נמסר כי "הנושא נמצא באחריות הרשויות המקומיות".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "אנו פועלים בשנים האחרונות לשיפור תנאי השכר והעבודה של מאבטחי מוסדות החינוך. לאחרונה עלה שכרם של המאבטחים, ועד כה נשאו הרשויות המקומיות בהרחבת השכר, המוערכת במאות מיליוני שקלים, מבלי לקבל שיפוי מהממשלה כנדרש".
מההסתדרות נמסר בתגובה לטענות כי בזכות שורה של צעדים שהוביל יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נקבע כי שכר המינימום של העובדים בענף השמירה והאבטחה יעמוד מעל לשכר המינימום במשק. "נמשיך להיאבק למען שיפור תנאי העסקתם".
התרעות פיקוד העורף