מעצרם של יניב ונפתלי, שעורר לא מעט הדים, התבצע לאחר שתושבי השכונה עתרו לבג"ץ נגד המשטרה בדרישה למנוע את קיומן של ההפגנות בטענה כי הן פוגעות באיכות חייהם. כידוע, ההפגנות התקיימו עד כה ללא רישיון, והמשטרה אפשרה את קיומן כל עוד לא היו בהן הפרות סדר והמפגינים לא צעדו לעבר ביתו של היועץ המשפטי. אלא שלאחר שבג"ץ הכריע כי לא יתערב בשיקול דעת המשטרה בכל הנוגע לקיום ההפגנות הללו, הודיעה המשטרה למפגינים כי עליהם לקבל רישיון כמו כל הפגנה אחרת. "ככל שברצונכם לקיים את ההפגנה במקום חלופי, עליכם להגיש בקשה לקבלת רישיון כדין לתחנת המשטרה הקרובה למקום שבו מבוקש לקיים את ההפגנה, והיא תיבחן בגישה חיובית ובאופן פרטני", נאמר להם. בעקבות החלטתם לקיים את ההפגנה אף שלא היה להם רישיון, נפתלי ויניב נעצרו.
אלא שזהו אינו המקרה היחיד שבו המשטרה מערימה קשיים בפני מי שמנסים לארגן הפגנה. לפני כחודשיים פרסם זאב קראוטהמר, פעיל חברתי מנהריה, פוסט בפייסבוק ובו הודיע שהשיג מערכת הגברה עבור הפגנה נגד השחיתות השלטונית, שאמורה הייתה להיערך ביום שלמחרת בצומת התותח בעיר. לפי עמוד האיוונט של ההפגנה, התעניינו בה רק 89 גולשים, ועוד 41 אחרים הודיעו שיגיעו. אבל זה לא מנע ממשטרת נהריה להתקשר לקראוטהמר ולבקש ממנו להגיע לתשאול בתחנה. “זה בעצם היה עיכוב של 40 דקות, שבמהלכו השוטר ניסה פעם אחר פעם להכניס לי מילים לפה”, משחזר קראוטהמר, “הוא רצה שאני אגיד שאני מארגן את ההפגנה או שאני יודע מי מארגן אותה, בזמן שבכלל לא ידעתי. גם האיוונט היה אנונימי. בהמשך הם ניסו לדרוש ממני באיומים להוציא רישיון להפגנה למרות שלא היה כל צורך בכך”.
“בסוף הגיעו רק איזה 20 איש, אבל אלי נשלח שוב שוטר סיור, ולאחר מכן הגיע גם סגן מנהל התחנה. הם ביקשו ממני תעודת זהות והמשיכו לתשאל אותי”.
ישנם שלושה תנאים שצריכים להתקיים ביחד במלואם על מנת שיהיה צורך להוציא רישיון להפגנה: צריכים להיות בה יותר מ־50 איש; היא צריכה להתרחש מתחת לכיפת השמיים; וצריכה לכלול צעדה ו/ או נאומים מדיניים. כך למשל, בהתקהלות של 2,000 איש לא נדרשת הוצאת אישור אם הם מניפים שלטים בשקט.
אלא שנדמה שמשטרת ישראל לעתים מנצלת את חוסר המודעות של אזרחים לחוקים - ומוסיפה דרישות שונות ומשונות משל עצמה. "כשארגנו את צעדת השרמוטות בתל אביב במאי האחרון, נתקלנו בהמון קשיים ובבירוקרטיה מיותרת, אבל מפאת לחץ - שכן לצעדה היו אמורות להגיע הרבה נערות שהוריהן לא היו מסכימים שיגיעו אליה אם לא היה לנו אישור – ולמרות לוח הזמנים הצפוף שלנו, מילאנו אחר ההוראות", אומרת ברכה ברד, המפיקה הראשית של מיזם צעדת השרמוטות שמתקיים בארץ נגד תרבות האונס זה שש שנים. "קודם כל, מבחינת המסלול, רצינו לצעוד ברחובות מרכזיים, ואילו במשטרה ביקשו שנצעד ברחובות צדדיים. אנחנו רצינו לסיים את הצעדה בכיכר הבימה, ואילו במשטרה ביקשו שנסיים אותה בגן מאיר. שנית, הם שלחו אותנו להוציא אישור מעיריית תל אביב ומתיאטרון הבימה, אף שלשניהם אין שום קשר להוצאת אישורים מהסוג הזה. שלישית, הם ביקשו שנסיים את הצעדה בשעה שתיים בדיוק מכיוון שבשעה הזו מתחילות הצגות וההגברה עלולה להפריע, וגם כדי שלא יתרחשו כמה דברים באותו הזמן".
התרעות פיקוד העורף