הסיפור הזה התחיל בטוב. ב־2011 פתחה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בתוכנית חומש להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי. כמעט לא היה מי שלא בירך על כך. ואכן, עד 2016 נרשם זינוק של 83% במספר הסטודנטים החרדים וגידול של 80% במספר מסלולי הלימוד לחרדים. בהמשך להצלחה זו, אישרה המל"ג בחודש מאי האחרון תוכנית חומש נוספת, והציבה כיעד להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים מ־11,500 כיום ל־19 אלף.
נדמה כי הדרך לשילובם של החרדים בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה נפתחה, אלא שבצד השמחה יש מי שמצביע על הכשלים ועל המחיר הערכי הכרוך בכך. בשבוע שעבר עתרו 12 מרצים בכירים לבג"ץ נגד שר החינוך נפתלי בנט ונגד המל"ג, בגין תוכניות הלימוד לחרדים שמקיימות הפרדה בין גברים לנשים. יוזמת העתירה היא ד"ר יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שעתרה לבג"ץ בעניין לפני כחמש שנים, עם אישורה של תוכנית החומש הראשונה. "כולם שמחו, אבל לא שמו לב שהפרטים של המכרז היו בעייתיים", היא אומרת. "המל"ג בזמנו לא ירדה לפרטים, רק קבעה שהלימודים לא יתנהלו בקמפוסים הרגילים".
בעקבות עתירתה הראשונה הוציאה המל"ג נוהל שלפיו ההפרדה בין נשים לגברים מותרת אך ורק בכיתות. אלא שההחלטה, טוענת ד"ר תירוש, מעולם לא נאכפה ויותר מכך, התפתחה למחוזות חדשים. "תלמידות חילוניות שלמדו עיצוב בקמפוס בחולון נתקלו לפתע בשטחים ציבוריים סטריליים לגברים בלבד, וזאת בעקבות כניסתה של מכינה לגברים חרדים לקמפוס. ברוב המוחלט של מקומות הלימוד יש ימים נפרדים לנשים ולגברים או בנייני לימוד נפרדים".
מהמכון הטכנולוגי חולון נמסר בתגובה: "לא קיימים אצלנו שטחים ציבוריים סטריליים לגברים בלבד בשטח המכון. כל השטחים פתוחים לכלל הסטודנטים".
"לכל קבוצה מוחלשת מגיעות מסגרות ייחודיות ונבדלות מהרוב, אבל בהקשר הנוכחי זו צביעות. הרי ההפרדה לא נוצרה על מנת להעצים את הנשים, אלא להפך. הגברים הרחיקו את הנשים מעליהם והמל"ג נכנעה כמעט ללא קרב לדרישות ההפרדה. לפני כמה שנים קבעו באחת המכללות את יום הבחירות לאגודה ביום הלימוד של הגברים, כדי שנשים לא יוכלו להיבחר".
"יש אפליה בשטח. כל התוכנית נולדה כדי להכניס גברים חרדים לשוק התעסוקה כי נשים למדו לפני היוזמה של המל"ג, והן ממילא עובדות, גם אם בשכר נמוך. תת־התעסוקה של הגברים החרדים מניע את כל המערכת. בפועל, המלגות ניתנות יותר לגברים, התוכניות נפתחות לפי הביקוש של הגברים ואנחנו רק הולכים ומעמיקים את ההפרדה התעסוקתית. בנוסף, בהרבה מקרים רב מלווה את התוכנית באופן לא רשמי, ומגיע למוסד לבדוק את צניעותן של הבנות".
"יש דיווחים של עמיתות שלי שחשות שהן מעצימות את הנשים החרדיות, וגם נשים חרדיות מדווחות על כך. אני מאמינה להן. אבל השאלה היא האם אנחנו צריכות להסתפק בשמחת עניים. זה חוסר כבוד לפוטנציאל האנושי של כולנו. אני גם דוחה את הרטוריקה של רב־ ֺתרבותיות. בקצב הזה נמצא את עצמנו במצב שבו הנורמה של קבלת שירותים וכל ההתארגנות החברתית תהיה כזו שבה נשים מוקצות".
"בוודאי. המל"ג אמרה שהמסלולים הם רק לתואר ראשון. עברו שש שנים ולאחרונה הם הצהירו שהם שוקלים לפתוח תואר שני בהפרדה. בנוסף, המל"ג פתחה את תוכניות הלימוד בהפרדה גם לחרד"לים ולדתיים לאומיים, מה שהופך עוד ועוד מרצות וסטודנטיות לחשופות לנזקי ההפרדה, והופך אותה למציאות נורמלית וטבעית ולא לתוכנית חריגה עבור חרדים. מעבר לעניין הפנים־אקדמי, יש כאן מצב שבו מערכת גדולה ומרכזית משמשת מודל למוסדות אחרים להנגשה לחרדים. מערכת ההשכלה הגבוהה יוצרת נורמה חברתית. למה שחרדי שמסיים אוניברסיטה יסכים לעבוד עם אישה, ומי ערב לכך שההפרדה לא תגלוש גם למערכת הבריאות?"
"כל אחד יכול לנסח נרטיב של פגיעה בשוויון", אומרת בתגובה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג, פרופ' יפה זילברשץ. "מה לגבי הזכות של החרדים לשוויון הזדמנויות ולתעסוקה? מה לגבי איבוד הפוטנציאל למשק הישראלי? כל אלמנט שמאושר עבר ביקורת משפטית, ואין משהו שחורג מהחוק. השוויון אינו ערך מוחלט ואנחנו דואגים שהפגיעה בו תהיה באופן מידתי ולתכלית ראויה".
התרעות פיקוד העורף