לפני כמה ימים התקבלה במוקד הסיוע של "הקרן לידידות" שיחת טלפון קשה. על הקו הייתה ב', אישה מרשימה ורהוטה, אם לשני בנים, תאומים בני 10, שעולים כעת לכיתה ה'. "אני מעוניינת לברר אם אפשר לקבל סיוע בציוד לבית הספר לבנים שלי", היא שאלה בנימוס וביררה גם לגבי סיוע ברכישת מזון.
ב' היא אם חד־הורית מצפון הארץ, נכה 75% שהוכרה בביטוח הלאומי כחסרת כושר עבודה לצורך קבלת קצבת הנכות המקסימלית היום, 2,342 שקל. במשך כמעט 20 שנה היא עבדה למחייתה, עד שזמן קצר לאחר שילדה את בניה מתרומת זרע חלתה במחלת לב קשה, שהחמירה עם השנים והתפתחה גם למחלת ריאות.
ב' עברה סדרת ניתוחים שאילצה אותה בשנתיים האחרונות לוותר על עבודה. קצבת הנכות העלובה, מושא מאבקם העיקש בחצי השנה האחרונה של הנכים בישראל, היא הכנסתה היחידה. לצד התוספת עבור ילדיה היא מגיעה ל־4,200 שקל בחודש בלבד.
נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר ל"מעריב־השבוע": "האוכלוסיות המוחלשות, ובתוכן גם נכים רבים, המתקיימים בקושי מהקצבאות, מתקשות לעמוד בנטל וילדיהן מתחילים את השנה עם פערים ומצוקה. למוקד הקרן לידידות מגיעות בתקופה זו מאות פניות לסיוע לקראת החזרה ללימודים והחגים שבפתח. אחוז הנכים הפונים אלינו הוא ניכר, ואולי זו התשובה למדינת ישראל, שתהתה בפני בג"ץ בנוגע ליכולתם של הנכים להסתדר עם קצבה מקסימלית של כ־2,400 שקל בחודש".
לא בקלות הצלחנו לשכנע את ב' לשתף אותנו בסיפורה, אבל ניכר בה הלהט והרצון לסייע במאבק הנכים למען רבבות משפחות שנמצאות במצבה.
על פי מתווה ראש הממשלה נתניהו, שאמור להיות מובא לחקיקה בקריאה ראשונה בכנסת, ב', אף שהוכרה כזכאית לקצבה המקסימלית מתוקף אובדן כושר עבודה, לא תהיה זכאית לקצבת הבסיס המקסימלית בגובה 4,000 שקל, שלה יהיו זכאים רק אזרחים שאחוזי הנכות שלהם 90%ויותר. וכך, ב' ואלפי נכים במצבה ייאלצו להסתפק לכל היותר בקצבה של 3,200 שקל, הכנסת קו העוני.
"זהו לעג לרש. מדוע לא מגיע לנו קיום בכבוד? אני עבדתי כל חיי עד שלא יכולתי יותר. אני ממש לא אחת שיושבת בבית ואני לא פרזיטית. שילמתי מסים כמו כל אזרח, וכשאתה זקוק למדינה היא פשוט נעלמת. הנכות קרתה לי, לא נולדתי איתה. זה משהו שיכול לקרות לכל אחד", אומרת ב'. "השנתיים האחרונות מאוד קשות, אני מרגישה שהמערכת היא כמו קיר. זאת פשוט התעללות, לא נותנים לאדם כמוני להרים את הראש מעל המים, ולא משנה מה אעשה".
ועד ההורים בבית הספר וצוות ההוראה של הילדים מסייעים לב' בתרומות כסף ומזון מדי פעם. ממחלקת הרווחה של העירייה היא לא קיבלה כל סבסוד בימי הקיץ לקייטנה עבור בניה, ובמהלך שנת הלימודים הקודמת, כשעוד עבדה במשרה חלקית, לא קיבלה סיוע בסבסוד צהרונים. בבית אין טלוויזיה ואינטרנט, שעות הפנאי של הבנים הן בעיקר במשחק בחוץ ואחיה של ב' מסייע לה ככל שהוא יכול. "לא קל לי לבקש עזרה. בבית אין מזגן, מכונת כביסה, תנור. אין לי מאיפה לתקן או לקנות, ואני נעזרת במי שאני יכולה", היא מודה בעצב.
התרעות פיקוד העורף