"מכירים את הסלוגן 'האחר הוא אני' של משרד החינוך? כשגדלתי לא הייתה למשפט הזה משמעות עבורי, כי לא היה אחר אלא אני והיא, אני ואמא שלי", מספר רן ישפה, מנכ"ל "ראיה", בית ספר לתקשורת מקדמת במכללת סמינר הקיבוצים ומורה בבית הספר "ברנקו וייס" האתגרי בבית שמש. "התחלתי לדבר רק בגיל 3. היו לי בעיות תקשורת רגשיות, ולא הייתי תלמיד מצטיין, בלשון המעטה. ולמרות שהתלמידים שלי לא מאמינים לי, גירדתי בגרות בממוצע של עובר".
מתלמיד עם בעיות הפך ישפה למי שמוביל את התוכנית "תקשורת מקדמת", המשתמשת בהפקת סרטים ככלי להתבוננות עצמית, לשם טיפוח מסוגלות אישית, העצמה וקידום חברתי־חינוכי של יחידים וקבוצות. "רק הצילום עניין אותי", הוא אומר. "מגיל צעיר הייתי מצלם את החיים ועורך אותם כמו שאני מרגיש. מצלמת הווידיאו תיווכה ביני לבין העולם דרך סרטים שיצרתי".
למעלה משני מיליון תלמידים חזרו היום לבתי הספר והגנים, חלקם יחוו קשיים מסוגים שונים במהלך לימודיהם. לקראת שנת הלימודים החדשה בחרנו לדבר עם אנשי חינוך שיודעים שבני הנוער עלולים ללכת לאיבוד בתוך המערכת הגדולה, והם כאן כדי להעניק להם את מרב העזרה ותשומת הלב.
אחד מהם הוא ישפה (40), שנמצא במערכת החינוך קרוב ל־20 שנה ועובד בעיקר עם בני נוער בסיכון ועם בני נוער עם מוגבלויות. הוא מנסה ליצור מרחב בטוח איתם, שבו יוכלו להרגיש בנוח ולהראות את עצמם ולראות אחרים, כפי שאחרים ראו אותו רק בגיל מאוחר. "בכיתה י"א נסעתי למסע בפולין עם מצלמת הווידיאו", הוא משחזר. "בערב מפגש תלמידים והורים לסיכום החוויה הבאתי קטע וידיאו שצילמתי. אנשים היו בהלם, פתאום גילו את הכישרון שלי. התחילו להזמין ממני סרטים והתייחסו אלי אחרת, ראו אותי כבחור כישרוני ולא רק כנער לא מוצלח. ראו אותי, תרתי משמע. גם ראו אותי וגם ראו את התוצרים שלי, היצירות שלי".