לטענת רפאלי, המשטרה פשטה על ביתו באמצעות ארבע ניידות, משל היה מדובר בראש ארגון פשע, עקבה אותו ללא כל זכות שבדין והפעילה כלפיו אלימות קשה ובלתי צודקת שהגיעה עד כדי שליפת אקדח ואיום בירי מול ילדיו ושכניו ועצרה אותו ואת בן בסט ללא כל עילה שבדין ולקחה אותם לתחנת המשטרה במכוון כשהם יחפים.
רפאלי טוען שאזרח פשוט היה גם מתקשה להאמין שהמשטרה אזקה את ידיהם למרות שלא נשקפה מהם סכנה כלשהי והגדילה לעשות שאזקה גם את רגליהם של התובעים ואת ידיו של רפאלי מאחורי גבו. לדבריו, המשטרה הותירה אותו ואת בן בסט שעות ארוכות כשהם יחפים, כשמדי פעם השוטרת שעצרה אותו עוברת מולו על מנת ללגלג עליו ועל מצבו.
בכתב התביעה נטען כי השוטרת עצרה את בן בסט רק מפני שצילם את האירוע ואת האלימות הבוטה שהפגינו השוטרים. מילאה דוח כוזב על המעשה בניסיון להסוות את מעלליה ולאחר כל זאת טרחה לצאת בהודעות לתקשורת כאילו יש נגד רפאלי ראיות להגשת כתב אישום.
בעקבות החוויה הקשה ועוגמת הנפש, לרבות הכאבים העזים בשל מעצרם ואיזוקם של רפאלי ובן בסט, והנזק שנגרם לרכוש הפרטי של רפאלי הוחלט לתבוע את המשטרה ואת השוטרות. "סגירת תיק החקירה אינה מכפרת על התנהלותם החמורה עד מאוד של הנתבעים. אין זכות חוקית שלא נרמסה באירוע זה, החל מזכות הקניין, זכות החירות ופגיעה בכבוד האדם", נכתב.
התרעות פיקוד העורף