לקראת כניסת השבת, להלן זמני הכניסה והיציאה של יום המנוחה ברחבי הארץ. 

זמני כניסת ויציאת השבת

פרשת תולדות



שר המשקים ושר האופים, שכניו לתא המעצר של יוסף, חלמו חלומות. שר המשקים חלם שהוא סוחט ענבים עבור פרעה, ושר האופים חלם שהוא נושא סלי מאפה על ראשו. ויוסף פתר עבורם את חלומותיהם: שר המשקים ישוב לעבודתו בארמון, ואילו שר האופים ייתלה. הסברים לרוב נכתבו כיצד ידע יוסף לפרש כך את חלומותיהם.

ר' יעקב גלינסקי פירש כדרכו בדרך המוסר את מבטו של יוסף. פירושו בא להורות דרך לחיים. פתח בסיפור: "איכר צרר יבולו בשק, נשאו על שכמו והלך למוכרו בעיירה סמוכה. חשב לעצמו: 'אשרי שיש לי רגליים להלך בהן, ואשרי שיש כתף לכתף עליה את השק, ואשרי שיש לי ידיים לאחוז בקישורי השק שלא יישמט, ואשרי שיש לי גב לשאת את השק הכבד. אבל ראש - למה?' חשב ומצא פתרון: הראש נועד לחבוש עליו את הכובע!".

זו מסקנתו של כפרי, אך אנו יודעים את האמת. "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח). דרש רבי ישראל מסלנט: "שירגיל אדם את עצמו לעסוק במלאכתו, אך ראשו יישאר שקוע בלימוד תורה".

מעשה שהיה: אברך נשא אישה ולאחר מספר שנות לימוד שבהן היה סמוך על שולחן חותנו, חיפש מה לעשות בכספי הנדוניה כדי להתפרנס ועדיין ללמוד תורה בתום שעות עבודתו. רכש סוס ועגלה ונהיה עגלון. בטרם עשה זאת נסע לרבו לקבל ברכתו. רבו הסכים לצעדו ובירכו בהצלחה.

למד האברך את המקצוע, הצליח בו, וקהל לקוחותיו שיבחו אותו הן על מקצועיותו והן על מידותיו הטובות. מדי פעם היה משנן בדרכים מזמורי תהילים. כעבור זמן עבר דרך רבו ונכנס לברכו לשלום. ברגע שנכנס לרבו פסק הרב את פסוקו: "מכור את הסוס והעגלה וחפש מלאכה אחרת". שאל: "למה? הרי הרב בעצמו בירכני והסכים שאקנה סוס ועגלה". ענה הרב: "נכון. אבל לא שיערתי בשעתו שאם תרכוש סוס ועגלה תהפוך את מוחך לאורווה".

שר המשקים פעל בידיו, סחט ענבים והניח את הכוס בידי פרעה, אבל שר האופים השתמש בראשו כבמדף ושלושה סלים על ראשו. סיים הרב גלינסקי ואמר: כמה מוסר ניתן ללמוד מכך. עלינו להעסיק את ידינו בפרנסה, אך את המוח ואת המחשבה יש להשאירם פנויים לעבודת השם. הרי לשם כך קיבלנו ראש.

# # #

"ויחלום עוד חלום אחר" (בראשית לז־ט). חז"ל לומדים שאין חלום בלא דברים בטלים (מסכת ברכות). שואלים: מה היו הדברים בטלים בחלומו הראשון של יוסף? הלא בסוף אכן אחיו השתחוו לו. ומסבירים כי בחלום הראשון נאמר: "הנה תסבנה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי".

כמה אלומות השתחוו? 11. והלא בבואם מצרימה לראשונה בנימין לא היה עמהם ולא השתחווה לפניו. זה היה הדבר הבטל בחלום הזה - מספר האלומות. היו 10 אלומות ולא 11.