כאילו לא די במשבר המים המתחדש המאיים להפוך את השטחים הפתוחים בישראל לצחיחים עוד יותר ולהנחית מכה אנושה על החקלאות לאור מה שמסתמן כשנת בצורת רביעית ברציפות, הרי שמשבר מעשה ידי אדם מאיים על עצם קיומם, בעיקר של השטחים הצמודים לערים, במרכז הארץ הצפוף בלאו הכי.



החקלאות, הראשונה לסבול ממשבר המים המאיים להכחיד שטחים חקלאיים רבים, היא גם הנפגעת העיקרית מתנופת הבנייה, משום שקרקעות חקלאיות באזורי הביקוש מופקעות חדשות לבקרים. את האזהרה החמורה הזאת משגרים אנשי איגוד אדריכלי הנוף בישראל לקראת הכנס השנתי של האיגוד שייפתח הבוקר בתל אביב.



מדיניות התכנון והבנייה של הממשלה עברה שינוי מהותי בכהונות של שלוש הממשלות האחרונות בראשות בנימין נתניהו מאז המחאה החברתית הגדולה של קיץ 2011. המחאה, שהחלה מזעקת הציבור על מחירי הדיור, הייתה אחד הגורמים שהולידו את ותמ"ל, הוועדה לתכנון תוכניות מועדפות לדיור, שנועדה במקור לעקוף את הליך ועדות התכנון המסורבל והאטי. הגדיל לעשות שר האוצר הנוכחי משה כחלון כשנטל את האחריות על מינהל התכנון מידי משרד הפנים.


מבחינת כחלון, כל הכלים כשרים להורדת מחירי הדיור, בעיקר בנייה מואצת באזורי הביקוש. אבל בכל הנוגע לאיכות החיים של תושבי הערים, הפכה ותמ"ל יעד למאבקים בלתי פוסקים בבתי המשפט נגד המדינה, וגם בקרב אנשי המקצוע בתחום התכנון היא שנויה מאוד במחלוקת מאז הקמתה.



"הממשלה השתגעה לגמרי". יו״ר איגוד אדריכלי הנוף, איז׳י בלנק
"הממשלה השתגעה לגמרי". יו״ר איגוד אדריכלי הנוף, איז׳י בלנק



שטחים פתוחים או דירות זולות?



אז למה זקוקים אזרחי ישראל יותר? לשטחים פתוחים או לדירות זולות? אין בין השניים סתירה, טוענים ראשי איגוד אדריכלי הנוף, שיציגו היום בכנס מגוון של פרויקטים לשימור והשבחת השטחים הפתוחים במרחב הציבורי. בראיון ל"מעריב־השבוע" תוקף בחריפות יו"ר האיגוד, איז'י בלנק, את מדיניות התכנון הנוכחית של הממשלה ושל השר כחלון בפרט וטוען: "הממשלה השתגעה לגמרי, אין דרך אחרת לתאר את המדיניות הנוכחית לבנות מהר והרבה. מה עם איכות החיים?



במיליון צורות אפשר להוריד את מחירי הדיור. בניית שכונות רפאים בפרברים ובפריפריה והרס חצי מהשטחים הפתוחים במדינה היא לא אחת מהן. ראש העין היא לא אזור ביקוש, זה לא לצאת משם בבוקר ותוך חמש דקות להיות בתל אביב. התכנון המהיר הוא רע ולוקה בחסר, לא מביאים בחשבון את המעטפת של התושב. את התחבורה, את מוסדות החינוך. העיקר לבנות בהיסטריה ואני עדיין לא ראיתי שזה עוזר למחירים".



בלנק מדגיש: "כולנו יודעים שחסרות מאה אלף יחידות דיור, אבל הפתרון הוא לא להשתלט על כל עתודות קרקע פנויה אלא לצופף את מרכזי הערים בפינוי־בינוי ובנייה לגובה, להשביח את המרחב הפתוח בעיקר, את התחבורה הציבורית. תחת זאת מגדילים את הפרבור ושולחים אנשים לגור בראש העין, בכפר סירקין, בנשר ובקריות ומרחיבים כל הזמן את הפריפריה. לא סתם בניינים שלמים עומדים ריקים בבאר שבע ולא מצליחים למכור דירות. כי בנייה לבדה לא מספיקה ולא חושבים על זה".



המחיר: בכייה לדורות



את המחירים שנשלם בהווה, ובעיקר בעתיד, בלנק מונה מייד: "חלק מכשלי התכנון המהיר הוא השלכות שינויי האקלים על מערכות הניקוז. מזג האוויר החדש מתאפיין במיעוט מספר אירועי הגשם מצד אחד אבל בעוצמה חזקה מאוד של האירועים הבודדים מצד שני. האדמות החקלאיות והשטחים הפתוחים בשולי הערים סופגים חלק ניכר מהמים אבל כשהופכים את הכל לשטח בנוי רצוף הגשמים הופכים למי נגר שזורמים ברחובות. בכל העולם הוכח שפרבור יתר, כלומר בנייה מסיבית בשולי הערים, מביאה להצפות שאין להן פתרון של ניקוז. אם זה כולל גם את הליקויים בתכנון התחבורתי, הרס החקלאות ואיכות החיים, זו בכייה לדורות".