"הקמפיין MeToo# חשף בפנינו את הממדים האדירים של ההטרדות והפגיעות המיניות בחברה, כאשר חלק גדול מהפגיעות נעשות בגילי הילדות או הנעורים", נכתב בעצומה של חברי הקמפיין, שעלתה לרשת תחת השם "חייבים לדבר על זה". “אנחנו, כהורים שאכפת להם, לא רוצים שהילדות והילדים שלנו ייפגעו, ולא רוצים שחס וחלילה יהפכו בעצמם לפוגעים... עם התקציב המתאים והכלים הנכונים, אפשר להפוך את מוסדות החינוך למערכת הסברה עוצמתית בנושא ולהפוך את בית הספר למרחב מוגן, שגם מעצב את ההתנהגות של דור העתיד".
לדברי רונן־דבי וחבריה, הכלים שיש להעניק לצוותי הוראה הם הידע לזהות ולעצור פגיעה ולהפנות נפגעים/ ות לגורמים מקצועיים; יכולת לתת תמיכה ועזרה ראשוניים לילד/ ה שנראים במצוקה; מערכי חינוך להתנהגות זהירה ברשתות החברתיות ובסלולרי; והגברת המודעות המגדרית וקידום שוויון מגדרי.
“הנושא של הטרדות מיניות נטוע עמוק בעברי", אומרת רונן־דבי. "עוד לפני שהייתי אמא, התנדבתי בארגון מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ונחשפתי למספרים של כמות הפגיעות, והדבר הזה זעזע אותי. המודעות שלי לנושא מאוד התעצמה. כהורה גיליתי שאין ממש עשייה בנושא במערכת החינוך. זה מאוד וולנטרי, כל בית ספר וההחלטה שלו. אין משהו מערכתי".
בשנים 2011־2014 נערך בישראל סקר לאומי רחב היקף שבחן את תופעת ההתעללות והפגיעה בילדים ובני נוער בישראל. בסקר נדגמו 254 בתי ספר מאזורים שונים בארץ, יהודים וערבים, בגילי 12־16, השתתפו בו 12,035 ילדים ובני נוער והוא בוצע בשיתוף משרד החינוך, ביוזמתה ובמימונה של חברת "טראינה". מממצאי המחקר אז עלו נתונים קשים המחזקים את טענת ההורים: יותר ממחצית מהמשתתפים במחקר, 52.9%, היו חשופים לסוג אחד או יותר של פגיעה ללא קשר לדרגת החומרה, מתוכם כ־18% דיווחו על פגיעה מינית. כמו כן, פחות מ־40% מהילדים ראו במורה או ביועץ בית הספר דמות שאפשר לפנות אליה ולספר לה על הפגיעה. כרבע מהילדים ציינו כי אינם יודעים כלל למי לפנות לעזרה בעקבות פגיעה שחוו. מנגד, הילדים ציינו כי אחד הגורמים המשמעותיים שיאפשרו להם פנייה לעזרה הוא קשר קרוב עם מבוגר משמעותי שניתן יהיה לשוחח עמו באופן ישיר על הנושא.
על פי הנתונים של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, אין הבדל משמעותי בין בנים לבנות בפגיעה מינית בגילים צעירים – שיעור הנפגעים הבנים דומה לשיעור הנפגעות הבנות. נתוני האיגוד גם מצביעים על כך שיותר מ־85% מכלל מקרי התקיפה המינית מבוצעים על ידי אדם המוכר לקורבן. ההיכרות כוללת בני משפחה, חברים/ידידים/מכרים, מורים, מטפלים, עמיתים, מנהלים וכדומה.
“שוויון, התנהגות הולמת בין בנים לבנות וכבוד חייבים להיות חלק ממערכת החינוך מגיל הגן”, אומרת אורית לסר, דתייה ואם לחמישה, שלוקחת חלק בקמפיין. “גם במערכת החינוך הדתית לא צריך להתחבא וצריך לקרוא לילד בשמו, לא להפחיד אלא להסביר”, היא אומרת. “לא חייבים להשתמש בשפה מינית בוטה, אבל חייבים לתת לילדים כלים להתמודד כי לשלוח ילד בלי כלים, בלי מושגים על מגדר, על מה מותר ומה אסור ביחסים בין המינים, זה כמו לשלוח אותו עם עיניים קשורות לכביש. אני בטוחה שאפשר למצוא את הדרך לצייד אותם בכלים האלו גם בחברה הדתית. ככה נוכל לבנות חברה בריאה יותר”.
מ’ (29), מורה בכיתות ז’־ח’, מודה שהיא לעתים נחרדת מהנעשה במערכת שהיא חלק ממנה. “אני רואה בנים ובנות מדברים ומתייחסים אחד לשנייה בצורה שלעתים גברים ונשים בוגרים לא עושים, וברור לי שזה מגיע מהיעדר מדיניות מסודרת שלנו”.
בכל שנה מקדיש משרד החינוך שבוע בחודש ינואר להעלאת המודעות לפגיעות מיניות בתוך מערכת החינוך. אבל האם זה מספיק? ד”ר רונית שרון, מרצה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ומנהל מרכז "טליה" לילדים והורים, סבורה שמה שנעשה היום במערכת החינוך אינו מספק. “מורים כמהים למערך מובנה שילמד אותם גם לזהות פגיעה וגם למי להפנות במקרה כזה”, היא אומרת.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות רבה בהכשרת צוותים חינוכיים כדי לאתר ולזהות ילדים בסיכון, התעללות ופגיעה, וכן להתמודד עם פגיעות מיניות. יובהר שהמשרד כבר פועל ומכשיר עובדי הוראה בתחום באמצעות היועצות בבתי הספר. לאורך שנת הלימודים המורים מתייחסים לנושא במסגרת התוכנית לכישורי חיים, ומדי שנה המשרד מציין את שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית, ובמהלכו מועברות לצוותי החינוך ולתלמידים סדנאות ממוקדות בנושא. השנה החל פיילוט 'מיניות במרחב בטוח', בשיתוף ארגון הג'וינט ומשרדי ממשלה שונים. התוכנית פועלת כיום בארבע רשויות, שבהן מגבירים את הידע על מיניות בריאה ומניעת מצבים של אלימות מינית. תוכנית זו תיפתח לרשויות נוספות".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות מנהל חינוך ירושלים פועל בעקביות להרחבת המודעות בסוגיות מגדריות ומיניות. ככלל זה, הפעלת תוכניות בבתי ספר המשלבות סדנאות לתלמידים והשתלמויות למורים".
התרעות פיקוד העורף