"אתמול, לאחר השידור יוצא הדופן שלי, ראיתי הרבה מאוד תגובות של בעלי אף שאוהב להריח סירחון גם במקום שבו יש ריח של בושם, שבמקום ההוא השתמע שאני הזכרתי את הפעם שיגאל עמיר מתקשר למשרדי, אז מרשעים מהשמאל מייחסים לי תמיכה ברצח רבין.
רק רמאי יכול לגזור מזה שאני תומך ברצח המתועב שהזיק קשות למחנה הלאומי. כאן אני יוצא גם נגד תיאוריות הקונספירציה, מי שרצח את רבין הוא יגאל עמיר.
השבוע שוב התאסף לו אספסוף אדום בכיכר מלכי ישראל למדורת השבט סביב הרצח, ואם אנו עוסקים ברבין, בהקשר לכך אני מתכוון לעסוק ביו"ר הנוכחי והכושל מנהיג העבודה הנוכחי.
אחד ממעשי המרמה הגדולים הפוליטיים הכי גרועים והכי נאלחים במדינת ישראל היו הבטחות הבחירות של רבין ב-92'. ההבטחה הראשונה היתה שלעולם לא יהיה משא ומתן עם אש"ף, אלא עם משלחת ירדנית. הבטחת הבחירות הייתה על פי הבנות ועידת מדריד, חרף הלחץ הפראי שהפעיל בייקר על שמיר, ראש הממשלה, שלא ניתן היה להזיז אותו דבר ועניין בכל הקשור למדינת ישראל ולו במטר אחד. הבטחת הבחירות היתה לפיה המשא ומתן יתקיים מול משלחת ירדנית פלסטינית.
ההבטחה השנייה היתה לא פחות ולא יותר מאשר האמירה שאין מה לדבר על נסיגה מרמת הגולן, מקסימום ניתן לסגת סנטימטרים ספורים. כולנו יודעים את מעלליו של רבין, שבמקום לנהל משא ומתן, והוא התרברב, וגם זה תוך כדי רמייה, שמי שמטרפד את המשא ומתן עם המשלחת הירדנית פלסטינית זה שמיר ושהוא תוך 6 חודשים יגיע איתם לההסכם, אחרי שנה, הוא חתם על פשע אוסלו, תוך כדי כך שאש"ף, בראשות הרוצח ערפאת, הם העם היחיד שדורש משהו שהוא לא בכלל קיים, וכמו שהאויב האדום קורא להם - העם הפלסטיני.
כמובן שהוא היה מוכן למסור את רמת הגולן כולה לרב המרצחים הפשיסט הקיצוני אסד, אלא שכמו שקורה הרבה מאוד פעמים, הערבים מצילים אותנו מעצמנו, ואסד דרש חלקים מהכינרת, ולזה אפילו רבין לא היה מוכן, וכל זה עלה על שרטון, ואפילו פרס לא הסכים למסור, והעניין התפוגג לו.
איך הדברים האלה קשורים ליו"ר הנוכחי של מפלגת העבודה, הכנופייה האנטי ציונית, המכנה את עצמה המחנה הציוני. יצחק רבין, שבניגוד לפרס היתה לו הילה מוצדקת כמי שהיה רמטכ"ל במלחמת ששת הימים המפוארת. כאשר מפלגת העבודה, לאחר 44 שנות דיקטטורה של סמרטוט אדום באמצעות פנקס אדום, הודחה מהשלטון לראשונה במהפך של 77'.
התרעות פיקוד העורף