נשאל על כל פיסת נייר: עדיין מחפשים את "ראיית הזהב" נגד שמרון

באחת החקירות עומת שמרון עם גנור. העימות נמשך כחצי שעה והיה מתוח מאוד. גנור האשים את שמרון כי הוסכם ביניהם שתמורת ביצוע העסקה – רכישת שלוש הצוללות וארבע הספינות ממספנות תיסנקרופ בגרמניה – שמרון אמור היה לקבל כ־20% מעמלתו של גנור. ובכך, לטענת גנור, שמרון היה לא רק פרקליטו אלא גם שותפו העסקי. לו העסקה הייתה יוצאת אל הפועל, גנור היה מקבל, על פי מקורות בתיסנקרופ, כ־130 מיליון שקל, ולפי גנור, שמרון היה מקבל כ־25 מיליון שקל. שמרון הכחיש זאת בתוקף וטען כי יחסיו עם גנור הם במסגרת היחסים הרגילים בין עורך דין ללקוח וכי עבד תמורת שכר טרחה של כ־700 אלף שקל. בשלב זה נראה שמדובר במילה מול מילה, ולגנור, כמו לחוקרים, אין ראיה שתאשש את טענתו.

שמרון כבר התבטא בעבר באוזני מקורביו כי הוא מצר על כך שהסכים לייצג את גנור והודה כי אולי עשה במהלך שש שנות קשריהם המקצועיים טעות כזו או אחרת, אך הוא ממשיך לטעון כי לא דבק רבב בעבודתו.