עו"ד דוד שמרון יזומן לעוד סבב של חקירות במשטרה, ככל הנראה בשבוע הבא. התמשכות החקירה מעידה על עבודה יסודית של החוקרים, אך יש בכך גם כדי להעיד כי אין בידיהם "ראיית זהב" שתוכיח כי שמרון עבר עבירה פלילית או שלפי שעה הם אינם מציגים אותה בפניו ומתכוונים להפתיעו בעתיד. החוקרים שאלו את שמרון על כל פיסת נייר, קבלה או חשבונית, כל אי־מייל או מסמך הקשורים ללקוחו, עד המדינה מיקי גנור, ועל כל ישיבה במשרד או על ארוחה שניהל או השתתף בהן בענייני לקוחו. החומרים האלה נאספו ממשרדיו ומביתו של גנור, שאותו ייצג שמרון מאז 2011 ועד לפתיחת החקירה לפני פחות משנה. מדובר באלפי מסמכים ולכן החקירה רחוקה מסיומה.



באחת החקירות עומת שמרון עם גנור. העימות נמשך כחצי שעה והיה מתוח מאוד. גנור האשים את שמרון כי הוסכם ביניהם שתמורת ביצוע העסקה – רכישת שלוש הצוללות וארבע הספינות ממספנות תיסנקרופ בגרמניה – שמרון אמור היה לקבל כ־20% מעמלתו של גנור. ובכך, לטענת גנור, שמרון היה לא רק פרקליטו אלא גם שותפו העסקי. לו העסקה הייתה יוצאת אל הפועל, גנור היה מקבל, על פי מקורות בתיסנקרופ, כ־130 מיליון שקל, ולפי גנור, שמרון היה מקבל כ־25 מיליון שקל. שמרון הכחיש זאת בתוקף וטען כי יחסיו עם גנור הם במסגרת היחסים הרגילים בין עורך דין ללקוח וכי עבד תמורת שכר טרחה של כ־700 אלף שקל. בשלב זה נראה שמדובר במילה מול מילה, ולגנור, כמו לחוקרים, אין ראיה שתאשש את טענתו.



שמרון כבר התבטא בעבר באוזני מקורביו כי הוא מצר על כך שהסכים לייצג את גנור והודה כי אולי עשה במהלך שש שנות קשריהם המקצועיים טעות כזו או אחרת, אך הוא ממשיך לטעון כי לא דבק רבב בעבודתו.



לא נשאל על קשריו עם נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


בכל חקירותיו לא נשאל שמרון על קשריו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומכאן אפשר להסיק שהחוקרים אינם מחפשים, לפחות בשלב זה, את ראשו של נתניהו. כזכור, כבר כשהתפוצצה הפרשה לפני כשנה הדגיש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי ראש הממשלה אינו חשוד בפרשת כלי השיט (המכונה תיק 3000), בניגוד לשני התיקים האחרים. לא מן הנמנע שנתניהו יזומן בעתיד למסור עדות גם בעניין כלי השיט.

באשר לחקירותיו של עו"ד יצחק מלכו, שותפו למשרד עורכי הדין של שמרון ושליחו המיוחד של ראש הממשלה בנושאים מדיניים רגישים, הרושם העולה הוא שלחוקרים אין מידע הקושר אותו לפרשת כלי השיט ולמעט מפגש קצר ואקראי עם גנור, הוא לא הכיר את המתווך.

למלכו, שעבד ללא תמורה, היה הסכם סודי למניעת ניגודי אינטרסים שהיועצים המשפטיים יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט אישרו. ההסכם הגדיר עם אילו לקוחות מלכו ומשרדו מנועים מלעבוד. גם שמרון היה מחויב לפעול מכוח ההסכם. האחריות לפיקוח השוטף על קיום ההסכם מוטלת על היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע־פרגו.

בתגובה נמסר מהמחלקה המשפטית במשרד ראש הממשלה: "לעו"ד יצחק מלכו נערך הסדר ניגוד עניינים שנוסח ואושר על ידי משרד המשפטים, לעניין כהונתו כשליחו המדיני של ראש הממשלה. הסדר ניגוד עניינים זה חייב בהיבטים מסוימים גם את משרד עורכי הדין שבו שותף עו"ד מלכו. היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בתיאום עם משרד המשפטים, ביצעה מעקב אחר הסדר זה, אשר במסגרתו עו"ד מלכו או משרדו פנו לקבלת הנחיות בנושאים שונים וקיבלו הנחיות בהתאם".