"כעבור כחצי שנה הופתעתי לקבל שיחה טלפונית - 'מדברת מזכירתו של חיים יבין. הוא מסכים להצעתך לראיין אותו'. הזמנתי אותו לדירתי. נהגתי אז לראיין אמנים ואנשי תקשורת בדירתם, או אצלי. לא קרה שום דבר, לא הייתה לי שום סיבה לחשוש ממשהו".
"אחרי כחצי שעה של שאלות-תשובות הוא אמר: 'השאלות טובות, וזו בוודאי הולכת להיות כתבה טובה, אבל יש דברים אחרים שאנחנו יכולים לעשות'. הוא קם ממקומו, תפס אותי, השליך אותי על המיטה ונשכב מעליי. הייתי צריכה ממש להתאמץ כדי לנער אותו ממני".
"אחרי ש-יבין הבין ששום דבר כבר לא יקרה כאן, המשכנו בראיון. לפני שעזב, אמר: 'שתדעי לך שאני יוצא מכאן מתוסכל ומאוכזב'. אני יצאתי נדהמת מהחוצפה ומההתנהגות הגסה של 'מר טלוויזיה'".
התרעות פיקוד העורף