לשאלה האם יש מקרים רבים שבהם תלונות של נשים התבררו כתלונות שווא, אמרה עו"ד ויזל שהיא בהחלט מכירה מקרים כאלה. "בתיק בבית משפט מחוזי בנצרת, שתי מתלוננות קטינות שאין כל קשר ביניהן החליטו להגיש תלונה כנגד אדם בתואנה כי אנס אותן מעל 17 פעמים. אבל בסופו של יום, אחת מהן הגיעה לדוכן העדים ואמרה 'שיקרתי' וכל כתב האישום נמחק. לא מדובר במקרים נדירים, ממש לא", הדגישה ויזל, "על שולחני כרגע יש עוד שתי ילדות בנות 14 ו-13 שהודו כי הן שיקרו".
בנוגע לטענה כי אין הגינות בכך שהדיון עבר לחברה שהפכה להיות גם השופטת וגם חורצת הדין כלפי אותם גברים, השיבה סוליציאנו כי "מי שמגיע אלינו למרכזים, בא כדי לקבל סיוע ולא כדי להגיש תלונת שווא". לדבריה, מדובר בקורבנות שלא יכולות לקבל כל סיוע, כי ההליך המשפטי הוא לא תמיד כלי שבו ניתן להוכיח עברות מין. "כ-70% מהמקרים נסגרים מחוסר ראיות. למה שלמה גרוניך, משה איבגי, חיים יבין, אלכס גלעדי, גבי גזית ואחרים לא הגישו תביעת דיבה נגד אותן מתלוננות? כי הסיפורים האלה נכונים", אמרה.
"לפי איך שזה מצטייר אנחנו מדינה של עברייני מין, כשכל גבר פה קופץ על איזו אישה", הגיבה עו"ד ויזל. "זה רק עניין של זמן עד שיהיו תלונות נוספות נגד עוד אנשים ברדיו, וזה פשוט נורא. צריך לבדוק את זה לפני הפרסום בתקשורת. דווקא בגלל שמדובר בדיון מוסרי, צריך לזכור שיש גם אדם בצד השני שהחיים שלו נהרסו. לא סתם אנשים מתפטרים, לא סתם אנשים זזים הצידה".
בתגובה אמרה סוליציאנו: "כמובן שלא כולם עבריינים, וברור שאני לא רוצה שאנשים יהיו כפופים להשמצות, אבל צריך להבין למה פתאום אנחנו עדים לפרץ הזה של תלונות. הקורבנות התייאשו מהמערכת המשפטית, ורק אחוזים בודדים מצליחים לצלוח אותה".
"לא יכול להיות מצב שבו אנשים פורשים מתפקידם, כמו במקרים של ינון מגל, עמנואל רוזן וגבי גזית", תקפה עו"ד ויזל, "זה לא בגלל שהם ביצעו את העברות, הם פשוט רוצים לשבת בשקט ולחשוב. זה אומר שהם ביצעו את העבירות? ממש לא".
התרעות פיקוד העורף