במאמר שפורסם בכתב העת המדעי "Nature Geoscience" מפרסמת ד"ר טליה תמרין, מקבוצתו של פרופ' יוחאי כספי במחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, כי סופות גשם – אותם "שקעים ברומטריים" המוּכרים מתחזית מזג האוויר – נעות ברחבי העולם במסלולים מועדפים. כדי להסביר את הנטייה של הסופות לכיוון הקטבים בשנים האחרונות בנתה ד"ר תמרין מודל מתמטי המסביר את זרימת האוויר באטמוספרה וגילתה כי מלבד תזוזה במקום ההיווצרות של הסופות הצפויה בהתחממות גלובלית, הדינמיקה של הסופות עצמן לכיוון צפון עתידה רק להתחזק.
"המבנה שמאפשר לסערה לגדול הוא גם זה שמסיט אותה באופן בלתי נמנע צפונה. בהתחממות גלובלית צפוי שזרמים אלה יהיו חזקים יותר, וכך גם ההסטה" היא מציינת. פרופ' כספי מסביר: "אומנם, מעלה או שתיים של סטייה בזרימת סופות הגשם נשמעות מעט, אך כשמדובר באקלים הממוצע לקו רוחב, גם שינוי של עשירית מעלה עשוי להיות דרמטי. כל ישראל היא ארבע מעלות. ואם, למשל, האקלים של דימונה זז לבאר שבע, זה משמעותי מאוד".
כל מי שיעלה על כביש 6 באיזור באר שבע וייסע צפונה, יחלוף בתוך פחות משעה על פני שלושה אזורי אקלים. כדי להבחין בכך אין צורך להיות חזאים מדופלמים, מספיק להציץ מהחלון ולראות את תוואי הצמחייה והנוף. ואם האקלים של מצפה רמון יהגר לבאר שבע, האקלים של באר שבע יזוז לתל אביב, וכך הלאה. לא מדובר רק בתחזית, זאת מגמה שמסתמנת בפועל בעשורים האחרונים".
התרעות פיקוד העורף