לאחר מכן המשיך: "אני רוצה לחזור בקשר לגל הטרור התקשורתי הדוחה והמחליא שעובר עלינו, זרוע אחת של הכנופיות של המחבלים התקשורתיים, והזרוע השנייה - זאת של השדולה הפמיניסטית פלסטינית. אני רוצה להתעכב על גורלם המר של שניים מהקורבנות. אני מדבר על גיל שפר מלשכת ראש הממשלה, שאין כלי תקשורת ואין מחבל תקשורתי, ואין פמיניסטית-פלסטיניסטית שביזו אותו, הרשיעו אותו, גזרו את עונשו, הכל בכיכר האספסוף. אפילו הפרקליטות שלנו, שמומחית בלהגיש כתבי אישום מופרכים, סגרה אותו בקול דממה דקה. מאחר וגיל שפר עבר, הוא ובני משפחתו, עברו גיהנום עלי אדמות".