זאת ועוד: האם התובעת סובלת בעצמה זה שנים רבות מבעיות פסיכיאטריות מורכבות ומטופלת בתרופות נוגדות דיכאון במינונים גבוהים, כולל במהלך ההריון. על פי כתב התביעה שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשירותה הנפשית של האם לא נבדקה בעת השחרור מבית החולים, כך שבפועל התינוק שוחרר בעצם אל מותו.
על פי כתב התביעה, שהוגש גם על ידי אב המשפחה, האם הגיעה ללדת בבית החולים עקב צירים כשהיא בשבוע ה־35 להריונה. לאחר בדיקה, הוחלט לבצע ניתוח קיסרי והתינוק נולד במשקל 2,240 גרם. אולם על אף המשקל הנמוך יחסית, שהמשיך לרדת לאחר הלידה, ומצבה הנפשי המורכב של האם, שוחררו השניים לביתם. זאת, מבלי שניתנו הנחיות מיוחדות בעת השחרור ומבלי שנערכה בדיקה כלשהי לגבי מסוגלות או מוכנות התובעת לטפל בתינוק. במכתב השחרור מבית החולים אף צויין כי האם מטופלת בקלונקס עקב דיכאון.
עוד נטען בכתב התביעה כי טרם שחרורו של התינוק מבית החולים לא נערכה לו בדיקה מקיפה, לא בוצעה בדיקת דם ולא נבדק אם הוא סובל מזיהום או מבעיה אחרת כלשהי. כמו כן נטען כי הרופאים לא נתנו כלל את דעתם לירידה במשקל ולקשיי התינוק באכילה. הוא שוחרר ביומו השישי לביתו, וכאמור, יומיים לאחר מכן נמצא מת במיטתו.
על פי חוות דעת של הפתולוג פרופ’ יהודה היס, שביצע בתינוק נתיחה שלאחר המוות, “מותו של המנוח נגרם, ככל הנראה, עקב אלח דם וזיהום כללי”, וכי הוא נמצא “במשקל נמוך (1,830 גרם) שיכול להוות גורם סיכון למחלות זיהומיות”.
לטענתה של עו”ד עדי וייס, מומחית לתביעות רשלנות רפואית שמייצגת את ההורים, “במקרה זה הכתובת הייתה על הקיר, כאשר הנתבעים התעלמו הן ממצבו של התינוק והן ממצבה המורכב של האם ושחררו את התינוק אל מותו”.
מבית חולים לניאדו נמסר בתגובה: “אנו משתתפים באבלה של המשפחה. כתב התביעה התקבל אצלנו בימים אלו ואנו נגיב בבית המשפט”.
התרעות פיקוד העורף